משאבים

המיתוס בנושא התאבדויות

רבני בית המדרש ברקאי עברו הכשרה של "שומרי סף" בשיתוף עם ארגון "בשביל החיים". עמותת "בשביל החיים" קמה על מנת למנוע התאבדויות בחברה הישראלית, ולארגן קבוצות תמיכה למשפחות שחוו אובדנות.  הנושא הכאוב של התאבדויות מושתק פעמים רבות מתוך מיתוס מוטעה הטוען שאם מדברים על הנושא, זה מגביר את התופעה. אבל מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מוכיחים את ההיפך. דווקא העלאת המודעות לנושא, אם זה נעשה בצורה בוגרת ואחראית, מורידה את אחוזי ההתאבדות בעשרות אחוזים. לשם כך עברו רבני ברקאי הכשרה מטעם ארגון 'בשביל החיים" להיות "שומרי סף" - לזהות את מי שבסיכון ולהפנות אותו לטיפול.  בהכשרה התוודעו הרבנים לסיפורים אישיים וכואבים של משפחות שחוו אובדנות, ומתוך כך הם למדו על התקווה לה זקוק אדם החושב על אובדנות. ככתוב, "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".suicide

התנהלות כלכלית נכונה

כחלק מתכנית ההכשרה של מרכז ברקאי עברו רבני קהילות ברקאי הכשרה של ארגון מקימי בנושא התנהלות כלכלית אחראית, נכונה ונבונה.  פעמים רבות הרב עוזר למשפחות במצוקה כלכלית. בדרך כלל העזרה של הרב היא במתן צדקה או הלוואה למשפחה הנזקקת. לעומת זאת, בסדנה שעברו רבני ברקאי, המטרה הייתה שונה. המטרה הייתה להכשיר את רבני הקהילות לעזור למשפחות להתנהל בצורה כלכלית נכונה ובכך להוציא אותם ממעגל העוני, ולגרום להם להתקיים כלכלית בכוחות עצמם. money

מרכז לו פל להכשרת רבנים לתמיכה רוחנית

לאחר 80 שעות של לימוד בנושא ליווי רוחני, רבני ברקאי התחילו בעבודה מעשית שנעשית הן בקהילות בהם הרבנים מכהנים והן בבתי חולים ובמרכזים לקשישים ברחבי הארץ. מצורף תיאור של הרב רועי לוי מקדימה, שמתאר מקרה מתוך העבודה המעשית שלו:  מנשה הוא אדם מבוגר שעבר את גיל ה–90, צלול בשכלו, בעל חוש הומור בריא ומעורה מאוד בכל הקורה סביבו. הוא פעיל, עצמאי, ומגיע בשבתות לביה"כ, איפה שהוא משמש כחזן ועולה לתורה ככולם.  בתקופה האחרונה החל מנשה לחוש חולשה בכל גופו , נאלץ לעצור מידי פעם למנוחה , ומדרגות הפכו למכשול שלא תמיד ניתן להתגבר עליולפני כמה שבועות אושפז מנשה במחלקה פנימית לאחר שחש ברע ובעקבות כך החלטתי להגיע אליו לביקור.  אין ספק – הוא שמח לראות אותי, והשיחה התגלגלה לה במשך כחצי שעה. הוא תיאר לי את היום בו אושפז, וסיפר שאחד הדברים הקשים לו היה השלב בו סיפרו לו שהוא הגיב בכעס לכל הסובבים אותו שרצו לטפל בו – התנהגות שאינה...nl barkai chaplaincy
המשך קריאה

מדוע צריך רב קהילה?

בקהילתנו יש ב"ה גבאי ותיק שדואג לעליות סדרי התפילה ביד רמה (עולים לתורה, חזנים, הכרעה במחלוקות שמתעוררות) וכן קורא בתורה שקורא את הפרשות בצורה נאה ומדוייקת. כמו כן ישנו סבב בין מספר מתפללים להעברת דברי התורה בבית הכנסת (ד"ת קצר בליל שבת ושיעור בשבת בבוקר לאחר התפילה). אם כן, מדוע אנו זקוקים לרב קהילה?! ישנה דעה רווחת בציבור כי עיקר פעילותו של רב הקהילה הוא להיות "טכנאי ההלכה" של הקהילה: לדאוג לתחזוקת בית הכנסת, לענות על שאלות הלכתיות ולהעביר שיעורים ודרשות, כדוגמת מש"ק הדת בצבא שמחלק תפילין ודואג לקיומם של התפילות בבסיס ולכשרות המזון. אולם זהו רק תפקידו הבסיסי והצר של הרב ואילו תפקידו העיקרי הוא הנהגה רוחנית. עליו לדעת לדבר, אך לא פחות מכך גם לדעת להקשיב. עליו לרומם את קהילתו ולהתוות להם חזון ודרך, להנחיל לציבור את הערכים בהם הוא דוגל, ובמקביל לזהות את הצרכים המטרידים את בני קהילתו. במיוחד בימינו כשתחושות הניכור והבדידות מתעצמות - על הרב לדאוג...
המשך קריאה

היחס הנדרש מהרב לנהוג בצאן מרעיתו

בס"ד בפרשתנו, נאמר פסוק הקשה להבנה: "וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים" [שמות ו,יג]. מהו הפירוש של המילים "ויצום אל בני ישראל", נתקשו בזה המפרשים. רש"י מבאר על פי המדרש [שמות רבה] "ויצום אל בני ישראל – צום עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם". יש להסתפק, מהי כוונת רש"י, בצווי 'להנהיגם בנחת ולסבול אותם. האם הכוונה היא, להתנהג בנחת למרות העבודה הרבה שיש לעבוד עם העם. או הכוונה אפילו בסבל שיוצרים העם למנהיגים, מחרפים אותם ומגדפים אותם. בעיון בדברי רש"י במקום אחר [במדבר יא,יב], מבואר כי הפירוש הנכון כאן, הוא הפירוש השני. נאמר שם בפסוק, כי משה אומר: "האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילִדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האֹמֵן את היֹנק על האדמה אשר נשבעת לאבֹתיו". מפרש רש"י בשם הספרי: "כי תאמר אלי – שאתה אומר אלי שאהו בחיקך. והיכן אמר לו...
המשך קריאה

אשנב פתוח לעולם של ברקאי

אני מתגורר בעיר נהרייה שהיא כידוע כמעט על הגבול הצפוני עם לבנון. אפשר להגיד שאצלי הנסיעות עורכות יותר זמן מאשר המפגש עם יתר הרבנים (אגב, אין לי בעיה עם שכר פסיעות.. בעיקר כשזה ברכבת). במהלך כמה נסיעות הזדמן לי להרחיב את הדיבור עם הרב מתן שמתגורר בקרית טבעון, בשיחות האלו התרשמתי ביותר מסדר יומו העמוס בצרכי ציבור. בין יתר עיסוקיו, הרב מתן הוא גם מורה בכיתת מתגיירים בטכניון בחיפה ובזכות הקשר בינינו נולד הרעיון שאני ואשתי נדריך זוג חברים נהריינים שלומדים אצלו ומתכוננים להליך הגיור. הזמנו את הבחור הבחורה לשבת ושמענו מהם את הסיפור על המפגש שלהם עם היהדות ואת הדרך שהם עשו – כל אחד בנפרד מאוקראינה לארץ – עד שהכירו כאן זה את זו. בזכות הקשר שלי עם הרב מתן שתוכנית ברקא"י זימנה בינינו (וגם ההשגחה העליונה) נחשפתי לתחום חדש שלא הכרתי קודם – עולמם של המתגיירים. בזכות ההיכרות עם זוג המתגיירים הופתעתי לגלות את היופי המיוחד שיש לאלו...
המשך קריאה

אנשים שומעים אך לא מקשיבים

חוש השמיעה נמצא בכותרות. בשבוע שעבר - וישמע יתרו. פרשת השבוע הנוכחית מתחילה בעבד שמסרב להשתחרר וצריך לרצוע את אוזנו, (לדעת רבן יוחנן בן זכאי הסיבה לכך היא ש"אוזן ששמעה בהר סיני 'כי לי בני ישראל עבדים', ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו, תירצע"), ומסתיימת ב"נעשה ונשמע". הרב וורן גולדשטיין, רבה הראשי של דרום אפריקה (אשר רבים טוענים שהוא הכפיל שלי בפייסבוק), תוהה מדוע דווקא הפרשה של עשרת הדברות נקראת על שם יתרו, הלא יהודי? פרק יט' של ספר שמות מתאר את ההכנה לקבלת התורה/עשרת הדברות. פרק כ' מפרט את קבלת התורה בפועל. לעומת זאת, פרק יח', המתאר את הדיאלוג שבין יתרו ומשה, נראה לכאורה שולי לחלוטין. "מדוע בחרה התורה להתחיל את הפרשה דווקא בסיפורו של יתרו, כמעט כמבוא למתן תורה, ודווקא המעשה של יתרו הוא זה שמעניק לפרשה את שמה? הרי אין ספק שניתן היה למצוא שם יותר משמעותי לפרשה", כותב הרב גולדשטיין. התשובה שלו היא שהסיפור של...
המשך קריאה

הביקור בדימונה

הרב סובול ואני, כראשי בית המדרש ברקאי, התחלנו בסדרת ביקורים שבועיים בקהילות של הרבנים שלנו. בביקורים הללו אנחנו רוצים לראות כיצד ברקאי יכול לסייע לרב למלא את תפקידו בקהילה בהצלחה בצורה הטובה ביותר. בשבוע שעבר היתה לנו הזכות לבקר בקהילה של הרב זיו אברמוביץ בדימונה, העיר השניה בגודלה בנגב, עם קרוב לארבעים אלף תושבים. דימונה כיום, בהנהגתו של ראש העיר הנמרץ והיצירתי הנוכחי שלה, מושכת עסקים, סטודנטים, משפחות צעירות דינמיות ותכניות בינוי ודיור מרגשות. העיר צפויה להכפיל את מספר תושביה עד לשנת 2020.   דימונה, המוקפת ביופיו הטבעי של המדבר, ומתחזקת בזכות רמת המצויינות המשתפרת של מערכת החינוך שלה, עולה על כל הציפיות ומבססת את עצמה כעיר מובילה בדרום. הרב זיו למד בצעירותו בישיבת ההסדר בדימונה והתאהב בעיר. הוא עזב את דימונה, אבל חזר לאחרונה לעירו האהובה יחד עם אשתו וילדיו במטרה לתמוך בצמיחתה הרוחנית של העיר. הוא משמש כרב/מורה בישיבת ההסדר ופעיל במגוון קהילות, בתי כנסת ומוסדות קהילתיים מקומיים אחרים....
המשך קריאה

אף אחד לא נשאר מאחור

מדרש שמות רבא ב' מעניק לנו מבט חטוף לתהליך יצירת המנהיג הראשון של העם היהודי: לפני יציאת מצרים, כאשר משה רעה את צאנו של יתרו חותנו, ברח גדי צעיר מן העדר. משה, שלא רצה לאבד אף גדי, רץ לחפש אותו ומצא את הגדי הצמא מרווה את צמאונו במעיין מרוחק. משה חשש שהגדי היה חלש ועייף ולכן נשא אותו בעדינות בחזרה לשאר העדר.  ה' ניסה את משה. הוא רצה לבדוק עד כמה משה דואג לכל הכבשים והעיזים שבעדרו. משה עמד בניסיון והוכיח שהוא ראוי להנהיג את עם ישראל. במסירות שלו לגדי הקטן הסורר, הוא הראה שהאיכות של מנהיג אמיתי נמדדת ברגישות שלו לכל אחד, גם לזה הבודד ו"חסר החשיבות". בשבוע שעבר שמענו במרכז ברקאי לרבנות מעשית את הרצאתו של הרב ד"ר שאול פרבר שציטט את הבטחת הגאולה של ישעיה הנביא "כי קרובה ישועתי לבוא" (ישעיה, נו). הנביא מזכיר במיוחד את בני הנכר והסריסים, ומנבא שהם לא ירגישו יותר רחוקים מה', ולא ירגישו...
המשך קריאה

מצמיח קרן ישועה

רבים אנו ליום העצמאות, היום שבו הוכרז על הקמת מדינת ישראל. כבכל שנה קמים אנשים ותוהים, "על מה ולמה כל השמחה? וכי על מדינה חילונית צריך לומר הלל?" ועוד כהנה וכהנה תמיהות. שורש העניין נעוץ בשאלה כיצד ואיך אמורה להופיע הגאולה. האם בדרך של נס, פתאום מכריזים בכלי התקשורת שהנה הגיעה הגאולה לה ציפינו. או בדרך של תהליך, בצורה טבעית צעד אחר צעד. הגמרא בתלמוד הירושלמי (ברכות א, א) מספרת על שני חכמים שהלכו בדרך וראו את איילת השחר שבקע אורה:  "רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בבקעת ארבל לפנות בוקר, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא: כך היא גאולתן של ישראל – בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת" רבי חייא מלמד אותנו שגאולת ישראל אינה הופעה פתאומית, אלא תהליך איטי כמו הופעת אור השחר בעולם. וכפי שאנו אומרים בתפילה שלוש פעמים ביום "את צמח דוד עבדך מהרה...
המשך קריאה

מנהיגות יהודית והסתכלות חיובית

 מי אנו כי נעסוק בחטאם של גדולים? אך בכל זאת תורה היא וללמוד אנו צריכים. ואולי יותר מאשר להתבונן עליהם, אנו צריכים ללמוד את זה כדי להתבונן בעצמנו. בפרשת חוקת מספרת לנו התורה על חטאו של משה במי מריבה, חטא אשר בגינו לא זכה להמשיך ולהנהיג את העם בשעתו ההיסטורית בכניסתו לארץ. ומה היה החטא? נחלקו בכך כבר גדולי עולם, רבותינו הראשונים. שני הפירושים העיקריים הם של רש"י אשר מפרש שהחטא היה בכך שהיכה במקום לדבר, והרמב"ם אשר מסביר כי החטא היה בכעס על העם, אשר התבטא באמירה "שמעו נא המורים". שניים מרבותינו האחרונים, ר' לוי יצחק מברדיטשב, ורבי יעקב משה חרל"פ, כל אחד בדרכו שלו, הסבירו כי יש קשר בין שני ההסברים, ובעצם שניהם נובעים מאותו יסוד. ה' אומר למשה "הקהל את העדה", אך בפסוק כתוב כי הם הקהילו את הקהל. העדה מבטאת את היחס הפנימי לעם ישראל, אשר גם אם בפועל חוטאים הם, בפנימיותם הם קדושים וטהורים. אתם עדיי...
המשך קריאה

קרבן שתי הלחם- מהותו של חג השבועות

לחג השבועות יש קרבן מיוחד: קרבן שתי הלחם ושני כבשים לקרבן שלמים. "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים סולת תהיינה חמץ תאפינה , בכורים לה' והקרבתם על הלחם... ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים ..." (ויקרא כג יז( קרבן שתי הלחם ושני כבשי עצרת הם המצוה היחידה המיוחדת לשבועות ואין לו מצווה אחרת שמיוחדת לו. אם כן, צריך להבין מה משמעותו של קרבן זה שבו בחרה התורה ליחד את חג השבועות? וצריך לתת את הדעת על שתי שאלות: א. מדוע התורה מצווה להביא אותו חמץ, הרי החמץ מסמל את היצר הרע שנקרא שאור שבעיסה ולכן בכל הקרבנות התורה אוסרת להקריב חמץ, "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'", ומדוע דווקא בשבועות חייבים להביא חמץ? ב. מדוע הכבשים שבאים יחד עם שתי הלחם הם שלמים. הרי אין אף קרבן ציבור של שלמים כי זו נראת מדריגה נמוכה שגם הבעלים יכולים לאכול מהקרבן וא"כ מדוע דווקא בקרבן של שבועות...
המשך קריאה

איפה משה רבינו היה במעמד הר סיני?

על השאלה המופיעה בכותרת רוב האנשים עונים בדרך כלל "על הר סיני", כאלו המכירים את אגדות התלמוד יענו "הוא עלה לשמים לקבל את התורה", אבל אם תתבוננו היטב בפסוקים הבאים שמן הסתם כבר קראתם אותם עשרות פעמים נראה כי תגלו שהתשובה היא בכלל אחרת. שמות פרק יט – כ (טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה: (יז) וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר: (יח) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד: (יט) וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל: (כ) וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה: (כא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב: (כב) וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים...
המשך קריאה

מצמיח קרן ישועה

To read the English translation of this blog, please click here . קרבים אנו ליום העצמאות, יום שבו הוכרז על הקמת מדינת ישראל. כבכול שנה קמים אנשים ותוהים, "על מה ולמה כל השמחה?" "וכי על מדינה חילונית צריך לומר הלל?" ועוד כהנה וכהנה תמיהות. שורש העניין נעוץ בשאלה כיצד ואיך אמורה להופיעהגאולה. האם בדרך של נס, פתאום מכריזים בכלי התקשורת שהנה הגיע הגאולה לה ציפינו. או בדרך של תהליך, בצורה טבעית צעד אחר צעד. הגמרא בתלמוד הירושלמי )ברכות א, א( מביאה סיפור על שני חכמים שהלכו בדרך וראו את איילת השחר שבקע אורה: "רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בבקעת ארבל לפנות בוקר, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא: כך היא גאולתן של ישראל – בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת" רבי חייא מלמד אותנו שגאולת ישראל אינה הופעה פתאומית אלא תהליך איטי כמו הופעת אור השחר בעולם....
המשך קריאה

שואלין ודורשין

בס"ד ישנו מעשה מפורסם באחד מהרבנים שנתמנה לכהן ברבנות, שלושים יום קודם הפסח ישב הרב בביתו וציפה לאנשי העיר שיבואו לשאול אותו בהלכות החג. והנה כבר הגיע ערב פסח, ואיש מאנשי העיר עדיין לא בא. מתוך שציפה והתאכזב, גמר הרב בליבו שבשבת הגדול לא יינהג כמקובל ולא ידרוש בביהכנ"ס. מתפללי בית הכנסת, שלא ידעו על כוונתו של הרב,באו בשבת הגדול לבהכנ"ס כמידי שנה והמתינו לדרשה. כיון שראו שהרב בושש מלבוא,נשלחו הגבאים אל ביתו ואמרו לו: רבנו, הקהל כבר נאסף בבהכנ"ס וממתיו לדרשה. מדוע רבנו אינו בא לדרוש? ענה להם: איני בא לדרוש מפני שעדיין לא נשאלתי בענייני החג זה שלושים יום, וזו בעצם שאלתכם הראשונה... הוסיף הרב ואמר: בגמרא אמרו כי שלושים יום קודם החג שואלין ודורשים בהלכות החג. לכאורה יש כאן אריכות לשון שאינה נצרכת. מילת "שואלין" מיותרת, די היה אילו נאמר: שלושים יום קודם החג דורשין... ?! אלא כיוונה בהגמרא לומר ש"דורשין" תלוי ב"שואלין", במקום ששואלין - שאנדשי העיר...
המשך קריאה

הרב מנחם פרומן - תורה עם חיות

בס"ד  באחד הדיונים שערכנו במפגש ברקאי טענתי כי יש שני סוגים של רבני קהילה: הסוג האחד, הנפוץ יותר, הוא הסוג של הרב הממקם את עצמו כמובדל מהקהילה, אך לא ככזה שמציב רף גבוה מבחינה תורנית ורוחנית לחברי הקהילה, אלא מחובר אליהם. ממילא, בקהילות כאלה, תמצא לא פעם חברי קהילה הנראים - ואולי אפילו יותר מכך - כיותר דבקים, ויותר מקפידים . הסיבה לכך איננה חולשתו של הרב, אלא היכולת של כל אחד מחברי הקהילה להתפתח מבחינה רוחנית מבלי מגבלות הקרבה שיש לרב ביחס לבני קהילתו, יהיו במקום שיהיו. הסוג השני הוא הרבנים המציבים את עצמם במקום נעלה מקהילתם, מתוך רצון להוביל אותם אל מחוזות אליהם לא הגיעו, אל שפה שאותה לא הכירו. אם נביט אל התנ"ך - אולי נוכל להראות בכך את ההנהגה של אהרון ומשה: אהרון- קרוב אל הבריות, אוהב שלום ורודף שלום, מגיע אל עם ישראל ולא עוזב אותם, ואילו משה - נוטה את אוהלו מחוץ לעם ישראל, עולה...
המשך קריאה

הכרעה ברגעים קריטיים

בס"ד  התמודדות עם רגעים קריטיים המחייבים הכרעה מיידית בהתקרב אלינו חודש ניסן ועימו חג הפסח מתחילות לצוץ שאלות בענייני דיומא: הכשרת כלים, כשרות לפסח של מוצרי מזון ותרופות, סוגיית הקטניות ועוד. גם משה רבנו נשאל בהקשר לפסח, אמנם במקרה ההוא לא היה מדובר בשאלה שעולה באופן קבוע אלא בהתקלה אמיתית שטרם נשאלה מעולם, בשאלתם של הטמאים שהפסידו את הפסח ורצו להשלימו. משה רבנו בשונה מכל מנהיג אחר נקט בגישה בלעדית לו : "עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם", פניה ישירה לה' לברור התשובה, פתרון שבו אפשר לנקוט רק במעלתו של משה – "פה אל פה אדבר בו". לכל אדם ולרב קהילה בפרט ישנם רגעים בהם הוא מצוי בהתלבטות ובחוסר ודאות לגבי הצעד שבו הוא צריך לנקוט, האם להתערב או להימנע מכך, מה לומר ואולי בכלל להעדיף לשתוק. כיצד יש לנהוג בזמנים אלו? מה עושים ברגע האמת כאשר צריך להגיב ולהתייחס כאן ועכשיו ? המדרש במספר מקומות מביא התייחסות לעמדתו של ראובן...
המשך קריאה

הבלוג של ברקאי מתפרסם גם בפייסבוק

אנו שמחים לבשר כי הבלוגים של ברקאי יתפרסמו מעתה גם בפייסבוק. כך תוכלו לחלוק אותם ביתר קלות עם חבריכם ומכריכם. תודה

דילמה של רב קהילה בפורים

בס"ד אני כותב מילים אלו בבוקר ט"ו אדר התשע"ג, וכעת נתון במחשבות רבות עקב אירועי אתמול בלילה. האם הרב של הקהילה צריך להשתכר בפורים לעיני קהילתו או שמא לא? אני משתף אתכם, חברים יקרים, בהתלבטות זו משום שעד היום היה ברור לי שרבנים צריכים לקיים את המצווה הזו ולשתות כפשט הגמרא והשולחן ערוך "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". וכי מכיוון שהוא הרב של הקהילה אז יהיה הוא פטור מן המצוות?! וגם אם יכול הוא לסמוך על הפוסקים שאומרים לשתות מעט יותר מלימודו, ברור שבפורים יש עניין אמיתי להיות לא מפוכח ברמה כלשהי. בכל שנותיי כבחור ישיבה רבותיי היו מקיימים את המצווה בהידור רב ודברי תורה היו בוקעים מגרונם ללא הפסק, ואנו התלמידים הצעירים היינו רואים ולומדים מהו אדם מלא בתורה שאף כשהוא שיכור רק תורה וקדושה יוצאים ממנו. ואף אם הרב עקב שכרותו היה מועד ונופל, או אף מקיא וכדומה היינו מקבלים זאת בהבנה שגם זה חלק מתהליך...
המשך קריאה

הצורך ברב קהילה מהמגילה

Read the English version of this blog post בס"ד - אנו חיים בדור שונה מדורות עברו. בימי קדם, הלכות, למדו מהרב המקומי 'מרא דאתרא', לא היו "ספרדים" ו"אשכנזים". כל מקום נהגו כפי פסיקותיו של רב המקום. חלק מהמעלות של מרא דאתרא, הם, הכרת השואל, צרכיו, והבנת השאלה לעומקה. לפי הכרתו והבנתו, ימצא לנכון, לדעת מהי השאלה המדוייקת, מה מצבו הנפשי והממוני של השואל, האם לפסוק כדין, או לפנים משורת הדין. שמענו כאן ב'ברקאי' בשיעור מאת הרב יוסף איתן שליט"א [מוותיקי רבני מכון פוע"ה], בשם הרב מן ההר: כי רב "טוב", הוא רב שעונה לשניים ששואלים אותו את אותה שאלה, תשובה שונה לכל אחד מהם. והסיבה היא כי לכל שאלה, חוץ מהשאלה עצמה יש תוספת גדולה של רקע. חלק מהלימוד כאן ב'ברקאי', הוא לחדד לרבנים את החוש של בדיקת והכרת הרקע והמציאות של שואל והשאלה. חוש זה איננו פועל רק בקהילה, שמכירים את האנשים מקרוב. אלא פועל גם כן אצל שואלים שאינם...
המשך קריאה

ממחשבותיו של רב קהילה בשבת לפני הבחירות

Read English version of this blog post בס"ד ממחשבותיו של רב קהילה ב"שבת לפני הבחירות" – שלמה סובול רב קהילת שערי יונה מנחם, מודיעין הבחירות מתקרבות... כולם מדברים על זה... ויכוחים רבים ולפעמים גם הסכמות... לפני התפילה, אחרי התפילה, ולפעמים גם באמצע התפילה... ומה עם הרב? האם הרב יעלה על הבימה וידרוש כבכול שבוע בנושא מתוך הפרשה? אמנם כמו בכל שבוע הדרשה מנסה להיות רלוונטית לחים של שומעיה ולחייו של ישראל, אבל הפעם מה שמעניין את הציבור זה הבחירות. אז לדבר על זה בדרשה או לא לדבר? הנטייה הראשונה היא לדבר על זה, כי הרי זה הנושא הכי בוער כרגע, והקהל מתעניין בו מאוד, ורוצה לדעת מה הרב חושב. זו יכולה להיות אחת הדרשות שאף אחד לא נרדם בה... אבל אחרי מחשבה , אולי בעצם לא כדאי לדבר הבחירות, זה לא "פוליטקל קורקט", הרי בקהל יושבים אנשים ונשים שונים, בעלי דעות שונות, וודאי שלכול מה שיגיד הרב יהיו מיד מתנגדים (האמת...
המשך קריאה

ברקאי עונה על שאלות

בלוג ברקאי

רבני בית המדרש ברקאי עברו הכשרה של "שומרי סף" בשיתוף עם ארגון "בשביל החיים". עמותת "בשביל החיים" קמה על מנת למנוע התאבדויות בחברה הישראלית, ולארגן קבוצות תמיכה למשפחות שחוו אובדנות. הנושא הכאוב של התאבדויות מושתק פעמים רבות מתוך מיתוס מוטעה הטוע...
כחלק מתכנית ההכשרה של מרכז ברקאי עברו רבני קהילות ברקאי הכשרה של ארגון מקימי בנושא התנהלות כלכלית אחראית, נכונה ונבונה. פעמים רבות הרב עוזר למשפחות במצוקה כלכלית. בדרך כלל העזרה של הרב היא במתן צדקה או הלוואה למשפחה הנזקקת. לעומת זאת, בסדנה שעבר...
לאחר 80 שעות של לימוד בנושא ליווי רוחני, רבני ברקאי התחילו בעבודה מעשית שנעשית הן בקהילות בהם הרבנים מכהנים והן בבתי חולים ובמרכזים לקשישים ברחבי הארץ. מצורף תיאור של הרב רועי לוי מקדימה, שמתאר מקרה מתוך העבודה המעשית שלו: מנשה הוא אדם מבוגר שעב...

פורום ברקאי

מקומו של הרב בקהילה במאה ה-21
אופי הקהילה היהודית השתנה במאה שנים האחרונות מקצה לקצה. רבים מהשירותים שנתנו בקה...
  • #כלכלה
  • #קהילה
האם מקומו של הרב בסיוע למצוקה כלכלית
האם מוסדות הרווחה המקומיים אמורים לטפל בבעיה? מה חשיבות הרב המקומים בטיפול הבעיה...
  • #כלכלה

שאלות ותשובות ברבנות קהילה

שאלה: שלום וברכה לכבוד הרב. רצינו לשאול האם זה נכון שבפסח שחל בשבת מנהג ירושלים שיש לומר ברכת מעין שבע? ומה מנהג אשכנז לגבי אמירת שלום עליכם בליל הסדר שחל בשבת?  תשובה: שלום וברכה. תשובה זו אינה מהווה תחליף להוראת הרב מרא דאתרא בכל את...
שאלה:  שלום הרב. יש לי מטבע שחיללתי עליו את פירות מעשר שני, מה צריך לעשות כדי לקיים "ביעור מעשרות", מתי צריך לומר את הוידוי בערב פסח או בשביעי של פסח? תשובה:  שלום רב לשואל היקר. נקדים שפעמיים במחזור השנים של השמיטה, צריך לבער את...
שאלה:  שבוע טוב לכבוד הרב. רציתי לדעת האם מותר למכור חמץ של חבר מסורתי שאינו שומר כל כך תורה ומצוות, בלי שידע מכך? ומה הדין אם הוא גר רחוק מאיזור המכירה? תשובה: שבוע טוב ומבורך!ראשית תבורך על המחשבה לזכות את החבר. הפוסקים דנו במציאות ...

מה חדש בברקאי?

חדשות ברקאי

pdf-1063-10-Hodaya.pdf - DocDroid ‫שכול מילים‬. ‫הפרטים העסיסיים מרוחים בכותרות ראשיות‪ ,‬התופעה המדאיגה זוכה להתעלמות‪ :‬לפני‬ ‫שישים שנה כמעט הוחלט בעיתונות הישראלית לא לדווח על מקרי התאבדות‪ ,‬כדי לא לתת‬ ‫רעיונות לקוראים‪ .‬הציבור בארץ נחשף מאז ל...
אנחנו כעת בעיצומו של יום גיבוש לרבני ברקאי ונשותיהם, שבו ניתנים לזוגות כלים להעצמה זוגית וניהול קונפליקטים. בהמשך לחומר התאורטי שנלמד בסדנה ע"י הרב עזריאל אריאל, יתנסו הזוגות בתרגילים זוגיים המסייעים במניעת תופעת השחיקה הקיימת במהלך חיי הנישואין. הדר...
השבוע נערך אירוע סיום הכשרה וחלוקת תעודות לרבני הקהילות שהשתתפו בהשתלמות השנתית של מרכז רבני ברקאי בנושא "עקרונות היעוץ הזוגי". באירוע לקחו חלק רבה של ירושלים, הרב אריה שטרן, פרופ' עמי שקד, אביחי בוארון - יו"ר תנועת מעייני הישועה, סגן שר הביטחון הרב ...

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו