דילמה של רב קהילה בפורים

בס"ד

אני כותב מילים אלו בבוקר ט"ו אדר התשע"ג, וכעת נתון במחשבות רבות עקב אירועי אתמול בלילה.

האם הרב של הקהילה צריך להשתכר בפורים לעיני קהילתו או שמא לא?

אני משתף אתכם, חברים יקרים, בהתלבטות זו משום שעד היום היה ברור לי שרבנים צריכים לקיים את המצווה הזו ולשתות כפשט הגמרא והשולחן ערוך "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". וכי מכיוון שהוא הרב של הקהילה אז יהיה הוא פטור מן המצוות?! וגם אם יכול הוא לסמוך על הפוסקים שאומרים לשתות מעט יותר מלימודו, ברור שבפורים יש עניין אמיתי להיות לא מפוכח ברמה כלשהי.
בכל שנותיי כבחור ישיבה רבותיי היו מקיימים את המצווה בהידור רב ודברי תורה היו בוקעים מגרונם ללא הפסק, ואנו התלמידים הצעירים היינו רואים ולומדים מהו אדם מלא בתורה שאף כשהוא שיכור רק תורה וקדושה יוצאים ממנו. ואף אם הרב עקב שכרותו היה מועד ונופל, או אף מקיא וכדומה היינו מקבלים זאת בהבנה שגם זה חלק מתהליך השכרות, ואין "נכנס יין יצא סוד" בלי תופעות לוואי של הגוף. ולמדנו שמטרת המצווה היא להביא את האדם למימדים עצומים שפורצים החוצה בזכות היין בתחומים של אהבת ישראל ואהבת ה' בצורה שלעולם לא היית מרשה לעצמך להפגין במצב של פיכחות.

אך האם הרב יכול להרשות לעצמו להיחשף בפני קהילתו בצורה כזו? אנשי הקהילה הם לא בחורי ישיבה קלאסיים עם הבנה לעניין. במקרה שלי במיוחד, אני רב של קהילה של בעלי תשובה ביישוב חילוני מאוד, ששם עניין השכרות מקושר לדברים שליליים ביותר.
אז אתמול ערכנו משתה כיד המלך שבו השתתפו אנשים מהקהילה שמגיעים לשיעורים ובאמת רצו לקיים את פורים עם הרב שלהם מתוך שכרות של קדושה, ובתוך החבורה המצומצמת שלנו היה מאוד יפה ואף שלפעמים הכוס יין החליקה מהיד או שמעדנו על חברינו, האווירה הייתה באמת טובה ותורנית, ואף לחלק מהאנשים זו הייתה הפעם הראשונה שהשתכרו מתוך קדושה של מצווה ולא מתוך מסיבות חוף או מסיבות דיסקוטק פרועות ולא צנועות.... אתמול היה אחרת. וגם מתוך שכרותנו היו כמה "צדיקים" ששמחו שאניח להם תפילין, ולשם שינוי ברכו לפני שאכלו.

אבל, וכאן עולה השאלה המרכזית, שאר הציבור במעגלים הרחבים יותר, כשרואים את הרב בצורה כזו... הם לא מבינים. הם לא נמצאים במקום הזה שהם מסוגלים להבין את הלך הרוח של המצווה. ואולי אף יותר מזה, המחזה של הרב נופל וקם, בבחינת "שבע יפול צדיק וקם" יכול לגרום להם להנמיך את הערכתם כלפי הרב גם לשאר ימות השנה. האם מראה של רב שיכור מניח תפילין או שם את הכיפה שלו על ראשו של בחור עם עגיל זה דבר שמעלה חיוך או שמא ריחוק?

אשמח מאוד אם אתם הקוראים תעזרו לי בתשובות בעניין, האם הרב צריך לצעוד קדימה עם קבוצתו הקרובה במדרגות קדושת פורים או שמא במקום שיש חשש ואפילו רחוק של חילול השם, על הרב להישאר פיכח וצלול מתוך הבנה שהוא נושא כתרה ודיגלה של תורה ואסור לנציג ה' בעולם להיראות בזוי?

כל טוב,
שחר בוצחק.