שאלה: 

 שלום וברכה. כל פסח אני תמה שאני רואה את הסובבים אותי שותים את הארבע כוסות כל כך מהר תוך כמה שניות מסיימים הכל בבת אחת, מהו שיעור הזמן המדוייק שצריך לשתות, והאם זו לא לא "גרגרנות" כדברי חז"ל?

תשובה: 

שלום רב לשואל הנכבד! יש להקדים מה שכתבו הפוסקים ביחס לזמן שתיית ארבע כוסות ותורף דבריהם, שיש להזהר שלא לשהות בשתיית "רוב הכוס" יותר משתיית "רביעית", ולכתחילה נכון לשתות שיעור של "רוב רביעית" בבת אחת. שתיית רביעית היינו 86 סמ"ק, והכוונה לזמן שדרך רוב בני אדם לשתות שיעור כזה (בערך זמן של שתי לגימות, יוצא כמה שניות), ואם שותים שיעור זה בבת אחת, הזמן כמובן מתקצר. אולם ודאי שמי שהדבר קשה לו, יכול לשתות את הכוס בכמה לגימות ובזמן יותר ארוך, ובלבד שלא יאריך יותר משיעור "אכילת פרס" (2-9 דקות) אחרת לא יצא ידי חובה. לגבי דין "גרגרן" שהזכרת, אכן הוזכר בשו"ע (סימן ק"ע, ח'): "לא ישתה כוסו בת אחת, ואם שתה הרי זה גרגרן, שנים - דרך ארץ, שלשה, הרי זה מגסי הרוח". בפסח יש פוסקים שכתבו שאין דין גרגרן, משום חביבות המצוה. ויש שכתבו שאם משאיר בסוף הכוס אפילו מעט, אין בזה דין גרגרן. כמו כן אם מדובר בכוס קטנה שמכילה בדיוק רביעית, מותר לשתותה בבת אחת (ראה הרחבה).

מקורות: 

 הרמ"א בשם הרוקח (תע"ב, ט') כתב: "וצריך לשתות השיעור שלא בהפסק גדול בינתיים". נחלקו הראשונים האם הזמן המצטרף לשתייה הוא כאכילה, היינו אכילת פרס (בערך 4-9 דקות), וזו דעת הראב"ד. או כדי שתית רביעית כדעת הרמב"ם, כלומר שתיית (86 סמ"ק לגר"ח נאה, או 150 סמ"ק לחזו"א, רוב הספרדים נוהגים כגר"ח נאה, וכן האשכנזים מלבד הכוס הראשונה שבה ראוי להחמיר לכתחילה כדברי המ"ב, ויש שמחמירים גם באחרונה, ראה פסק"ת ע"פ המ"ב סק"ל). השו"ע בסימן תרי"ב, הביא את שיטת הרמב"ם בסתם, ואת שיטת הראב"ד בי"א. וע"פ כללי הפסיקה המקובלים, השיעור הוא שתיית רביעית. וכתב המ"ב (ס"ק ל"ד): שאם שהה יותר מאכילת פרס- אפילו בדיעבד לא יצא, "ולכתחילה יש להזהר שלא לשהות בשתיית רוב הכוס יותר מכדי שתית רביעית". וכתב (שם) שכשלא שהה כדי שתיית רביעית חוזר רק בב' כוסות ראשונות שלא נראה כמוסיף על הכוסות, אולם לדעת פוסקי ספרד (בא"ח צו, כ"ט, וחזו"ע ב', קכ"ז) הפוסקים כשו"ע, שלשיטתו אין חשש שיראה מוסיף על הכוסות [בהסיבה] ראוי לחזור ולשתות בכל ד' כוסות. והוסיף המ"ב (שם): "ולכתחילה נכון לשתות רוב הרביעית בבת אחת", וכ"כ הבא"ח (שם), וחזו"ע (שם). שיעור זמן שתיית רביעית, ראה בשעה"צ (ר"י סקי"א) שכתב שהוא נמדד לפי דרך שתיית רוב בני אדם, שאינם שותים בבת אחת, אלא בשתי פעמים, שכן הוא מידת דרך ארץ. ובספר ברכת אליהו כתב שזמן זה, הוא כשש שניות. לגבי דין גרגרן, ראה שו"ע (ק"ע, ח), ואם כן יש לשאול כיצד בד' כוסות נאמר לשתות בבת אחת כאמור לעיל, הרמ"א (שם) כבר הגיה ע"פ הב"י שהכל תלוי בגודל הכוס, ואם הכוס קטנה מאד, מותר לשתותה בבת אחת. ובמ"ב (שם סק"כ) כתב בשם המג"א שיכול להשאיר מעט ונחשב גם בבת אחת. בספר מחצית השקל (תע"ב) כתב שבשתיית מצוה אין בעיית "גרגרן", משום חביבות המצוה. ונראה שזו כוונת התוספת שבת (רע"ד, סק"ד) שגם בשבת נראה שלא שייך הדין של גרגרן, והביאו דבריו מגדולי הפוסקים (הדעת תורה סע' ט', מ"ב קס"ז סקי"ב, כה"ח סקל"ז).

בברכה רבה,