זמן קריאה: דקה ("218 מילים")

עליית עיוור לתורה ולפרשת זכור ופרה

שאלה: 

שלום וברכה, האם ניתן להעלות סומא לתורה? ומה הדין בפרשת זכור ופרה? 

תשובה: 

שלום רב. בקהילות רבות נוהגים לעלות סומא לתורה. הטעם לכך כיון שכיום העולה לתורה אינו קורא לציבור (ראה מקורות). אולם בפרשת זכור שהיא מן התורה, אין להעלותו, והוא הדין בפרשת פרה שגם היא מן התורה לחלק מן הפוסקים.

מקורות: 

מבואר בשו"ע (קל"ט, ב'-ג') ובמ"ב (שם) שמי שאינו יודע לקרוא, צריך למחות בידו שלא יעלה לספר תורה, לפי שאסור לקרוא אפ' אות אחת שלא מן הכתב, ולכן סומא אינו עולה לקרוא בתורה. אולם כתב הרמ"א בשם מהרי"ל, שעכשיו מעלים סומא, כמו שמעלים עם הארץ. וביאר במ"ב ובבה"ל: שבזה"ז התפשט המנהג שהעולה אינו קורא בעצמו, ואע"פ שצריך לקרוא בלחש יחד עם הבעל קורא, כדלקמן קמ"א, ב', מ"מ לענין סומא ועם הארץ שאינו יודע לקרוא, נוהגים להקל כסוברים שומע כעונה, שהרי אם לא יקראו אותה לתורה לעולם איכא כיסופא טובא וחשש מחלוקת. וראה בכה"ח (ס"ק ט"ו) ובשו"ת יבי"א (ט', פג ז') שגם בחלק מקהילות הספרדים נהגו להקל כרמ"א, ובמקום שנהגו כך מקדמת דנא יש להם ע"מ לסמוך, אך יעשו השתדלות להעלות ז' עולים לחובת היום מלבד הסומא. הגר"מ אליהו (דרכי הלכה כ"ג, ח') כתב שמנהג ירושלים שמעלים סומא חוץ מפרשת זכור. ובמ"ב (סקי"ג) כתב שבנוסף על פרשת זכור, אין להעלות סומא אף לפרשת פרה, כיון שיש סוברים שהיא מן התורה.  

בברכה רבה, 

ברכת המזון ותפילה בפורים מתוך שכרות
הגשת עוגות בתוך סעודה וברכה עליהם

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו