שאלה: 

לכבוד הרב שלום! אני נוהג לתת מעשר כספים לאברך. כשהתחלתי לתת לו מעשר אמרתי לו שאת הסכום הזה אני אעביר לו בלנ"ד בכל חודש. בחודש הנוכחי יש לי קצת בעיה, המשכורת שלי נמוכה יותר בערך בחצי. השאלה היא האם לפנים משורת הדין אני צריך לתת לאברך את הסכום שהוא יודע שאני אמור להעביר לו? תודה רבה 

תשובה: 

שלום רב. 

מתוך שאלתכם ניכרת יראת שמים גדולה. גם החזקת בן תורה היא מעלה גדולה מאד. אשריכם ! נקדים שמעשר כספים לדעת רוב הפוס' מוגדר כמנהג קדום בעם ישראל שראוי לכל אדם לנהוג כן. כיון שמעשר כספים אינו חיוב אלא מנהג טוב, כתבו הפוס': שאם דרכו להפריש מעשר בכל חודש, ואירע חודש שמשכורתו הופחתה או שהיו לו הוצאות גדולות עד שלא נשאר לו כדי פרנסתו - פטור ממעשר, ואף אינו צריך להשלים בחודש הבא שירווח לו את המעשר על החודש הקודם. וכן אם מרויח כדי פרנסתו אך אם יתן מעשר יחסר לו לדברים הנצרכים, אינו צריך לתת. לכן בנידון השאלה אינך מחויב לתת מעיקר הדין, וגם אין לחשוש משום נדר כיון שהדבר נחשב שנעשה על דעת שיהיה לך, וגם ציינתם בלי נדר. אם רצונכם להתאמץ בכל זאת ולתת על אף שאין חיוב בדבר, אשריכם ואשרי חלקכם והקב"ה ישלם לכם כפלי כפליים.

מקורות: 

לגבי החיוב להפריש מעשר כספים שהוא בגדר מנהג קדום, כ"כ הב"ח סוף סימן של"א, שו"ת חוו"י רכ"ד, שבו"י ב', פ"ה, חת"ס יו"ד רל"א, פת"ש של"א סקי"ב ועוד פוס'. כמו כן לגבי המקרים שצויינו לעיל שפטור יעו' בצדקה ומשפט ה, כ"ב, ובשו"ת תשובות והנהגות א', תק"ס, ו'. ובאריכות בכל האמור בפסקים ותשובות סי' רמ"ט. כאמור לעיל ודאי שהדבר נעשה על דעת שיש לך לתת כדבעי ולכן אינך מחוייב לתת בחודש הזה מעיקר הדין מצד חשש נדר, כמו"כ כיון שצויין שהדבר נעשה בלי נדר, אין בדבר חיוב של מעשה טוב שנעשה ג"פ שצריך התרת נדרים. יש להוסיף שגם אם אינכם זוכרים אם אמרתם בלנ"ד בתחילה בצורה מפורשת, אין צריך התרה כיון שעדיין לא פסקתם ממנהגכם, ובנוסף ניתן לסמוך על הפוס' שמתירים בכה"ג, כמ"ש הגרשז"א בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' צ"א) שאף שמי שאומר לעשות חסד עם חבירו וה"ה בשאר מצוות הוי כנדר, מ"מ מה שאומ' בר"ה וביוה"כ מועיל לזה. בתנאי שלא זכר את אותו תנאי, בעת שרצה לעשות את אותו החסד. ואף שלכתחילה יש להקפיד לומר על כל דבר בלי נדר (כמ"ש ביו"ד סי' רי"ד סע' א') ואם לא אמר בלנ"ד ונהג כך ג"פ הוי נדר וצריך התרה, מ"מ להלכה הוא כתב שהתנאי שאדם אומר בר"ה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, מועיל לכך. וכ"כ הגרי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (ח"ב, ל"ח) על מי שלא נדר בפירוש, כגון מנהגי מצוה, שיכול לסמוך על מסירת המודעה שבערב ר"ה. יעו"ש. בברכה נאמנה,