אני נושא אקדח בבית כנסת? האם צריך לכסותו? והאם זה נכון גם בבית המדרש?
תשובה:
שלום וברכה!
אדם הנושא נשק בביכנ"ס - עליו לכסותו תחת בגדיו שלא יראה כלפי חוץ או שיפרוק את המחסנית. אם אינו יכול לכסות את נשקו כגון ברובה גדול אך יש צורך בטחוני לשאת אותו עמו - אפשר להכנס עם הנשק להתפלל. בית מדרש קדושתו גדולה יותר ולכן גם שם יש לכסותו אם הדבר אפשרי כאמור. ודאי שאם הנשק הוא לצורך ביכנ"ס או ביהמ"ד הדבר מותר. לדאבוננו ראינו בתקופה האחרונה שאכן הדבר נצרך בבתי כנסות ובתי מדרשות.
מקורות:
במסכת סנהדרין פב. מובא "ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו" - מיכן שאין נכנסין בכלי זיין לבית המדרש. ע"כ. ומבואר ברש"י שם שממה שנאמר "ויקם... ויקח" משמע שעד אתה לא היה בידו הרומח כאשר ישב בתוך ה"עדה", היינו בבית דין שדנים. וכתב באורחות חיים (א', דיני ביכנ"ס, ז') בשם תשב"ץ קטן (ליקוט פסקי מהר"ם סי' ר"ב) שאין להכנס לביכנ"ס עם סכין ארוך. שהתפילה מאריכה ימיו של אדם והסכין מקצר. ובהגהות רבנו פרץ (על תשב"ץ קטן) הוסיף שאין לכנס בגילוי הרא"ש. וכ"פ השו"ע סי' קנ"א, ו': "יש אוסרים ליכנס בו בסכין ארוך". הט"ז סק"ב ביאר שבביכנ"ס לא הטריחהו כ"כ אלא בסכין ארוך שאין בו צורך כ"כ. בכה"ח ס"ק מ"ב כתב שההבדל בין סכין ארוך לקצר הוא, שסכין קצר אפשר לכסותו כך שלא יהיה ניכר. בברכ"י סק"ט כתב שהעיקר כמ"ש האורחו"ח שאסור ליכנס לביכנ"ס עם סכין, אולם ביאר שדעת רבנו פרץ להתיר כניסה עם סכין בכל מקרה. ביחוו"ד ח"ה, י"ח כתב שחייל שצריך לשאת עמו נשק, ואם יורידהו עלול לגרום סכנה כל שהיא – רצוי שיכסהו, ואם א"א – יש להקל אפ' בנשק מגולה. הגרע"י זצ"ל ביסס את דבריו ע"פ סברת הט"ז לעיל, שאסרו רק בדבר שאין בו צורך כ"כ, ובצירוף הבנת הברכ"י בדעת ר' פרץ, ובצירוף סברת ערוה"ש סי' ש"א גבי הוצאה בשבת, שנשק נחשב כחלק מבגדיו של חייל. ובצי"א ח"י, סי' י"ח כתב שאם חייב להכנס עם נשק, יפריד את המחסנית, שהרי כ"א בנפרד אינו מקצר ימים, ומה טוב לכסותם. ובמצב חירום – יש להכנס עם נשק בכל גווני אם גם במקרה זה יש להשתדל לכסותו.
בברכה רבה,
הרב נועם דביר מייזלס
מקורות:
במסכת סנהדרין פב. מובא "ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו" - מיכן שאין נכנסין בכלי זיין לבית המדרש. ע"כ. ומבואר ברש"י שם שממה שנאמר "ויקם... ויקח" משמע שעד אתה לא היה בידו הרומח כאשר ישב בתוך ה"עדה", היינו בבית דין שדנים. וכתב באורחות חיים (א', דיני ביכנ"ס, ז') בשם תשב"ץ קטן (ליקוט פסקי מהר"ם סי' ר"ב) שאין להכנס לביכנ"ס עם סכין ארוך. שהתפילה מאריכה ימיו של אדם והסכין מקצר. ובהגהות רבנו פרץ (על תשב"ץ קטן) הוסיף שאין לכנס בגילוי הרא"ש. וכ"פ השו"ע סי' קנ"א, ו': "יש אוסרים ליכנס בו בסכין ארוך". הט"ז סק"ב ביאר שבביכנ"ס לא הטריחהו כ"כ אלא בסכין ארוך שאין בו צורך כ"כ. בכה"ח ס"ק מ"ב כתב שההבדל בין סכין ארוך לקצר הוא, שסכין קצר אפשר לכסותו כך שלא יהיה ניכר. בברכ"י סק"ט כתב שהעיקר כמ"ש האורחו"ח שאסור ליכנס לביכנ"ס עם סכין, אולם ביאר שדעת רבנו פרץ להתיר כניסה עם סכין בכל מקרה. ביחוו"ד ח"ה, י"ח כתב שחייל שצריך לשאת עמו נשק, ואם יורידהו עלול לגרום סכנה כל שהיא – רצוי שיכסהו, ואם א"א – יש להקל אפ' בנשק מגולה. הגרע"י זצ"ל ביסס את דבריו ע"פ סברת הט"ז לעיל, שאסרו רק בדבר שאין בו צורך כ"כ, ובצירוף הבנת הברכ"י בדעת ר' פרץ, ובצירוף סברת ערוה"ש סי' ש"א גבי הוצאה בשבת, שנשק נחשב כחלק מבגדיו של חייל. ובצי"א ח"י, סי' י"ח כתב שאם חייב להכנס עם נשק, יפריד את המחסנית, שהרי כ"א בנפרד אינו מקצר ימים, ומה טוב לכסותם. ובמצב חירום – יש להכנס עם נשק בכל גווני אם גם במקרה זה יש להשתדל לכסותו.
בברכה רבה,
הרב נועם דביר מייזלס