שאלה: 

האם זה נכון שהרמב"ם ביטל את חזרת הש"ץ בגלל המדברים, ומדוע לא נוהגים כך היום שגם ככה כולם יודעים להתפלל? 

תשובה: 

אכן מובא בשו"ת הרדב"ז, שהרמב"ם ביטל את חזרת הש"ץ. אולם זה היה רק בהוראת שעה, ולמעשה אנו רואים שהרמב"ם והשו"ע הביאו את הדין של חזרת הש"ץ להלכה ולא הזכירו שיש לבטלה. לכן הובא בפוסקים שאף בזמן הזה שכולם בקיאים ולכאורה אין אנו צריכים ש"ץ שיוציא אותנו, מכל מקום אין לבטל את חזרת הש"ץ. 

חלק מהטעמים שהוזכרו בפוסקים: 

  • א. שמא יזדמן בביכנ"ס אדם שאינו בקי בתפילת שמונה עשרה, וזקוק לש"ץ שיוציא אותו ידי חובה. 
  • ב. יש צורך בחזרה כדי לומר בציבור קדושה ומודים. 
  • ג. מי שלא כוון ב"אבות" או שכח דבר שניתן להשלימו ע"י חזרת הש"ץ, יכול להתכוין לצאת יד"ח בחזרת הש"ץ. 
  • ד. גם לזכות לנשיאת כפיים של הכהנים, צריכים דוקא את חזרת הש"ץ. יש לציין שהפוסקים הביאו את דברי האריז"ל שהיה בקי בכל חדרי התפילה לעומקה ולרוחבה, ואמר שחזרת הש"ץ היא במדרגה גבוהה יותר מאשר התפילה עצמה שנאמרת בלחש, כהבדל בין תפילת יחיד לציבור, לכן זה שאומרים אותה בקול בלי חשש לפגם בכוונת התפילה, מורה על מעלתה. ומה שאנו יודעים על חזרת הש"ץ בציבור ומה שהדבר פועל הוא רק טיפה מן הים.  

מקורות: 

יעו' שו"ת רדב"ז ח"ד ס' אלף קס"ה, ובשו"ע סי' קכ"ד, ג' מש"כ ע"פ הרמב"ם, ובנוש"כ שם. ויעויין שעה"כ דרוש א' חזרת העמידה, ונפש החיים שער התפילה.

בברכה רבה,