השבת אבידה במקום של מחללי שבת

שלום וברכה,

כמו שכתבת, אכן מופיע בגמ' ע"ז (כח, ב) וכך פסק השו"ע על פי לשון הרמב"ם, בסימן רס"ו סע' ב': "האפיקורסים ועובדי ע"ז וישראל המחלל שבת בפרהסיה אסור להחזיר להם אבידה כגוי". הטעם שאבידת הגוי מותרת נלמד מהגמ' בבא קמא (קיג, ב): "לכל אבידת אחיך - לאחיך אתה מחזיר ואי אתה מחזיר לגוי". ומהגמ' בעבודה זרה (שם) נלמד, שגם יהודי אפיקורס מחלל שבת אינו בכלל אחיך.

אמנם בימינו היחס לאלו שאינם שומרי תורה ומצוות שונה, וכבר העלו להלכה הפוסקים שדנים אותם לגבי השבת אבידה כתינוקות שנישבו ומצווים אנו להחיותם ולאהוב אותם כאחד מישראל ולהשיב אבידתם. (חזו"א יו"ד סימן ב', ס"ק יח'. הגר"מ פינשטיין קונטרס השבת אבידה. ובספר השבת אבידה כהלכתה הביא כן בשם הגרי"ש אלישיב והגאון ר' ניסים קרליץ. וכן בספר משפטי התורה ס"ז. ובמקום שיוצא מכך קידוש ה' וניתן ע"י ההחזרה להשיבו בתשובה נראה שמחזירים אף לאלו המוזכרים בשו"ע, עיין הליכות בן אדם לחברו שיד, פתחי חושן א' ס"א, וספר דיני ממונות ג' שער שני, ה' ב').

אע"פ שקבענו שבעיקרון חייב להחזיר למחללי שבת בזמנינו יש לדון בשאלה אחרת, אבידה הנמצאת במקום שרוב העוברים ושבים הם חילונים, האם המאבד מתייאש או לא. שאלה זו תלויה באומדן האם חילונים מחזירים אבידות או לא, אם נוהגים להחזיר המאבד לא התייאש ואם לא נוהגים להחזיר המאבד מתייאש. בשאלה זו נחלקו פוסקי זמנינו. (עיין בספר השבת אבידה כהלכתה שם).

אולם לעניין מה ששאלת, שמצאת בגינות שומרון (מקום שיש הרבה דתיים) בזה לכו"ע חייב להכריז ולהשיב.

הרב נועם דביר מייזלס