הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

 בצער רב הנני מודיע על פטירת מורי ורבי ראש הישיבה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ז"ל ראש ישיבת מעלה אדומים.

היה מורי ורבי בלימוד הרמב"ם בעיון ועומק לא יתואר, בלימוד כללי פסיקה, בפסיקה במראות ובהנהגת קהילה.
מעטים ראשי ישיבות שהיו גם רבני קהילות המשלבים חריפות לימודית יחד עם יכולת פסיקה. הרב נסמך בגיל 20 והיה שנים רב קהילה בחו"ל בדרום קרולינה ובטורונטו, וכן דיקן בית המדרש לרבנים באנגליה, עד שעלה לארץ לראשות הישיבה.
לא בכדי רבים מבוגרי הישיבה משמשים ברבנות והיו מודרכים על ידו בקביעות בתחומים אלו.
מעטים ראשי הישיבות שלמדו גם מדעים. הרב היה ד"ר למתמטיקה ובקי עצום בכל התחומים.
מעטים ראשי הישיבות שהיו להם מסורות פסיקה מרבנים מלפני השואה. מסורות שפחות ידועות בארץ. הרב שימש והעביר לנו פסקים ודרכי פסיקה שלא שמענו במקומות אחרים. אותם גם שילבתי רבות בספרי הדריכני באמיתך.
חלק מגדלותו כפוסק היתה רגישותו לזולת. הרב חינך אותנו שתשובות הלכתיות צריכות להיות בהתאם לשואל. פעם נגשנו אני והרב אלי רייף בנפרד על אותה שאלה אבל בסגנונות שונים (לבישת פדים בשבעה נקיים) וקיבלנו תשובות שונות. אז שוב הלכנו יחד לברר מה דעתו...
הרב היה פוסק עצמאי תקיף ובעל יכולת שליטה בכל חלקי התורה. מפורסמים פסקיו בעניין סירוב פקודה בפינוי ישובים, עליה להר הבית, מוות מוחי לקביעת רגע המוות ועוד. היה מהראשונים שהוציאו ספר פסיקה לחיילים.
מעטים הפוסקים שיש להם רוחב מחשבתי. הרב כתב ספרי הגות, והיה בקי גדול בספרי המחשבה לא רק של הרמב"ם. פעם ראה אותי שאני מלמד דרך השם לרמח"ל ואמר לי: יש דברים רבים בהם הרמח"ל הסכים לרמב"ם... פעם ביקרתיו בביתו וראיתי ספר "אורות" פתוח.

מעטים הרבנים שיודעים להוציא השלכות אקטואליות מלימודם בתורה. הרב היה מפליא בדרשותיו בערב שבת ובשיחות הכלליות תמיד עם השלכה אקטואלית.
הרב היה גם מחנך גדול. עצום ומעצים. תמיד היה מעצים אותנו התלמידים. כשהיינו באים לשאול, הוא היה אומר: מה אתה אומר? והיה מחנך אותנו לעצמאות. ממנו למדתי שרב קטן יוצר בתלמידיו תלות ורב גדול בונה בתלמידיו כוח להיות גדולים.
כשהתלבטתי אם לפרסם את ספר הדריכני באמיתך (שהוא ספר הלכה בעניינים חמורים והייתי אברך צעיר) הוא קרא אלי ודרש שאפרסם וכתב לי הסכמה (לא היה לי העוז ופרסמתי רק אחרי שלוש שנים). פעם ניגשתי עם שאלה שכבר פסקתי בה לשמוע את דעתו ואמר: כבר הורה זקן. כשהתלבטנו אני ואשתי אם לשמש ברבנות בשוהם אמר לי: וודאי שתלך, אתה תצליח! אף פעם לא היה מחליש. רק מחזק.
הרב היה ציוני גדול ומחובר לתהליך גאולתם של ישראל בפשטות מתוך חיבורו לתורה, עליה לארץ, ישוב הארץ, קיבוץ גלויות. בישיבה הנהיג נוסח משולב של ספרדים ואשכנזים והחזן עולה בנוסח שלו, כחלק מתפיסת קיבוץ גלויות. מעולם לא הקפיד על מנהגים. לפני החתונה (הוא היה מסדר קידושינו) אמר לי ולאשתי: הבדלי המנהגים לא חשובים ולא צריך להתווכח עליהם, תעשו כך או כך, מבחינה הלכתית כל המנהגים בסדר. אולם זה לא ביטל את תקיפותו כשהיה צורך, כמו בשינוי הנוסחים בתפילה בהם פונים למלאכים, שעל פי פסיקת הרמב"ם זו עבודה זרה. או כמו האיסור לעמוד בעשרת הדיברות כפי שפסק הרמב"ם.
זכיתי להיות במחיצתו כעשרים וחמש שנה כתלמיד, כאברך, כר"מ בישיבה כרב קהילה וכמפרסם תשובותיו ההלכתיות.
נולד ב י אייר ונפטר לבית עולמו 92 שנה ב י"ב אייר.
ראש ישיבה, פוסק גדול, איש מדע והגות, מנהיג, מחנך, עצמאי, תקיף ורגיש.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
ברוך דיין האמת.