הסוכה - דירת הארעי

הסוכה - דירת הארעי /

מאמר לקראת סוכות מאת הרב יעקב אריאל רבה של רמת גן

"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".

סוכת הארעי מסמלת את ההולך בדרך. אין לו דירת קבע והוא נאלץ ללון בסוכת ארעי. ב"ה  אנו  דרים כיום בבנייני קבע, אולם אחת לשנה אנו יוצאים מדירת הקבע לדירת ארעי, למטרה כפולה: א. להודות לה' על שזכינו לצאת מדירת ארעי ולהגיע אל המנוחה ואל הנחלה.

ב. הודאה זו צריכה לשמש נקודת זינוק להבא. צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. גם כשהגענו ב"ה אל המנוחה ואל הנחלה אל לנו להשלות את עצמנו שהגענו לתחנה האחרונה שלנו. עוד ארוכה הדרך לפנינו. אל לנו להסתפק ביש. עלינו לשאוף ליותר.

מבחינה מסוימת הדרך חשובה יותר מהמטרה. כי אדם הרואה את עצמו באמצע הדרך לא נח על זרי הדפנה אלא מתאמץ להמשיך וללכת, להתקדם הלאה לשאוף למטרות נעלות יותר. השאיפה גדולה יותר מההשגה. תמיד אנו באמצע  הדרך. הבית הקבוע אינו המטרה הסופית. הוא אמצעי לגדול ולהתרחב ולמלאותו תוכן. עלינו להתיחס כאילו היה סוכת ארעי. סוכה ניתנת להארכה להגדלה היא לא מוגבלת.

זו משמעותה של נבואת עמוס "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת". מדוע סוכה ולא מגדל דוד? מדוע לא מבצר? מדוע לא ארמון רם ונישא?

משיח בן דוד אינו קץ העולם. משיח שלנו עדיין לא בא. אנו שואפים לעתיד.  גם כשהוא יבוא אי"ה בקרוב לא תהיה זו המטרה הסופית. תקופת המשיח תהיה בחינת סוכה ולא בית. הוא לא ייתן לנו מנוחה. הוא ידרבן אותנו להשתלם יותר ויותר. ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. להשתלמות אין  גבולות.

גם בשמחת תורה אנחנו מתחילים מחדש מיד עם הסיום. לכן גוללים אותה. וכמו רוקדים אתה בהקפות. כי למעגל אין סוף. נקודת הסיום היא נקודת ההתחלה חדשה כי לתורה אין סוף וגם לשמחה אין גבול.

חג שמח!