א

בסוגיות התלמוד העוסקות בחנוכה מופיע ביטוי מוכר 'גירסא דינקותא'. זאת הפעם היחידה שביטוי מפורסם זה מופיע בש"ס. הוא נראה כמופיע בדרך אגב דווקא בסוגיות העוסקות בחנוכה, אך כנראה שיש קשר מהותי בינו לבין חנוכה.

וכך נאמר בגמרא: אביי שמע שרבי ירמיה אמר שאם נר חנוכה כבה אין צורך להדליקו שוב, ושאסור לעשות שימוש לאור נרות חנוכה, אך לא קיבל זאת. מאוחר יותר שמע את אותה הלכה מרבי יוחנן וקיבל זאת. אביי הצטער על כך שלא זכה קבל זאת בפעם הראשונה מרבי ירמיה, כיוון שבפעם הראשונה זאת הייתה 'גירסא דינקותא' – לימוד בגיל צעיר יותר.

מקור נוסף שאומר דבר דומה מופיע במסכת אבות (פרק ד משנה כ): אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש. והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק^".

ב

מה היתרון של גירסא דינקותא?

בפשטות היתרון ללמוד צעיר הוא שהדברים שנלמדים בגיל צעיר נשמרים לאורך שנים, ואילו דברים הנלמדים בגיל מבוגר יותר נשכחים ביתר קלות (חשוב לזכור שמחקרים חדשים מדברים על כך שהמוח שלנו הוא 'מוח גמיש' ובכל גיל יש אפשרות לאמן אותו ולשכלל אותו). חושבני שכולנו יכולים לחשוב עם עצמנו על דברים שלמדנו בצעירותנו, ועד היום אנו זוכרים אותם היטב.

אך נראה שיש לגירסא דינקותא מימד עמוק יותר:

לימוד של ילד הוא לימוד הרבה יותר חוויתי. הילד מלא שמחה וסקרנות וצמא ללמידה, ולכן כאשר הוא לומד דבר חדש הוא חי אותו והוא נכנס לליבו ומפעיל אותו. הרב קוק בפירושו מרחיב זאת ומבאר שלימוד בגיל צעיר משפיע על הנפש באופן שונה מאשר לימוד בגיל מבוגר. בגיל צעיר, אוסף החוויות שהילד צובר, משפיע על נפש הילד ומעצב את אישיותו. פעמים רבים דברים רבים שיתגלו בגיל מבוגר יותר, עוצבו בגיל הרך (כמובן שחשוב לזכור שתמיד יש לאדם בחירה חופשית לבחור בטוב, בכל גיל ובכל מצב).

ג

היוונים שחכמים היו, גם הם הבינו את הכוח הזה של 'גירסא דינקותא' – חוויות הילדות, ולכן הם החליטו לנסות לטמא את אותה 'גירסא דינקותא'.

המדרש (בראשית רבה ד, ב) מתאר את אחת הגזרות של היוונים: "חושך - זה גלות יון שהחשיכה עיניהם וליבם של ישראל בגזירותיהן, שהייתה אומרת להם: כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל'.

גזירה זו נראית משונה. ניתן להבין מדוע היוונים גזרו על שבת, מילה, קידוש החודש, לימוד תורה ועוד מצוות חשובות. אך מה הרעיון בגזירה המוזרה הזאת לכתוב על קרן השוק שאין לכם חלק באלוקי ישראל'.

אחת התשובות שנאמרו על כל היא תשובתו של רבי יחזקאל אברמסקי (בעל החזון יחזקאל על התוספתא):

הרב אברמסקי ביקר פעם באחת ממדינות אירופה במוזיאון עתיק שבו הוצגו עתיקות יקרות ערך מלפני אלפי שנים. הוא בחן את התצוגה המגוונת והעשירה, בחיפוש אחר חפצי עתיקות מסוימים שיוכלו לשפוך אור לפניו בסוגיות עמומות שבש"ס, ובזיהוי כלים שונים המוזכרים בתוספתא שהתקשו המפרשים בהגדרתם המדויקת וכדומה.

אחת התצוגות המרתקות עסקה בנושא גידול ילדים וצרכיהם בדורות קודמים, בה הוצגו פריטים רבים ומגוונים הקשורים לגידול תינוקות, עריסות, עגלות, כלי האכלה וכיוצא בזה. לפתע צדה עינו של הרב מוצר אחד קטן ותמים, שהיה מונח לו באחת הפינות. היה זה 'בקבוק תינוק' ישן ועתיק, שיוצר לפני אלפי שנים מקרן של שור. היות ובקבוקים לתינוקות כבימינו לא היה אז בנמצא, היו חותכים את הקרן מראשו של השור, והנה בידיהם 'בקבוק תינוק' מן המוכן. כשפיו הצר של הקרן נכנס בקלות אל פי התינוק.

'עתה מבין אני את דברי המדרש בעניין מלכות יון הרשעה!' קרא הרב אברמסקי בהתפעלות. הרי ידוע מה שנאמר במדרש שהיוונים גזרו 'כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל'. ומעולם נתקשיתי מה ענינה של קרן השור דווקא?

עתה נפתרה התעלומה, בהיות קרן השור משמשת בימים ההם, כבקבוק המזין בפי התינוקות. רצו היוונים להחדיר בישראל את הכפירה תיכף עם ינקותם, וכך ביחד עם האוכל שאוכלים התינוקות בפיהם יאכילום את ארס האפיקורסות, אך בחסדי השם יתברך גברה מלכות בית חשמונאי וניצחום, והחזירו בישראל אל האמונה הטהורה.

היוונים השכילו להבין שאם ברצונם לערער את יסודות היהדות, עליהם לחדור לעריסת התינוק. שבכל ערב ובוקר אשר התינוק יגמע מבקבוק החלב, תעמוד לנגד עיניו אותה סיסמא כפרנית של 'אין לכם חלק באלוקי ישראל'. הם הבינו כי גם אם הם יכשלו אצל הדור המבוגר יש לעשות הכל לנתק את דור העתיד מעברו המפואר וממורשתם.

ד

העתיד של עם ישראל. הטהרה בשנות הילדות היא המפתח לחיי האדם בבגרותו, וממילא להמשך השושלת של עם ישראל כעם קדוש.

לכן חשוב כל כך בחינוך להקפיד אלו דברים ילדינו שומעים ורואים. בדורנו דברים של חוסר צניעות, אלימות וחוסר מוסריות יכולים להיכנס הביתה בקלות כל כך רבה, בלחיצת כפתור, ולכן עלינו לעמוד על המשמר בפתח הבית ולעשות פעולת בורר מה נכנס הביתה ומה לא יעלה על הדעת שייכנס לבית יהודי. המנורה הניצבת בפתח הבית קוראת לנו להכניס לתוך ביתנו – בית מקדש מעט, רק דברים שיוסיפו יראת שמים ומידות טובות לילדינו.