תפילין במנחה ולימוד תורה

שאלה:
שלום כבוד הרב. שאלתי היא מהי דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ומהי דעת מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל בענין הנחת תפלין בעת תפלת המנחה ובעת לימוד התורה. אשמח אם הרב יוכל להוסיף ולציין מקורות. תודה רבה.

תשובה:
שלום וברכה לשואל היקר!
מצות תפילין גדולה וחשובה, ושקולה היא כנגד כל המצוות. זמן קיומה הוא כל היום. חכמי וצדיקי הדורות הפליגו מאד בשבח הנחת תפילין כל היום, ובפרט בשעת תפילת מנחה ובעת לימוד תורה (ראה בהרחבות). אולם כיון שמצות תפילין מחייבת גוף נקי, מחשבה טהורה וזהירות גדולה מהיסח הדעת, המנהג הרווח כיום להניח תפילין רק בתפילת שחרית (שו"ע או"ח ל"ז, ב'), ויש הלומדים תורה לאחר התפילה בעודם מעוטרים בתפילין. מנהג המקובלים וחלק מקהל החסידים להניח תפילין גם במנחה ובעת לימוד תורה, ויש לציין שיש יחידי סגולה שמניחים תפילין כל היום. אולם רוב הציבור אינו נוהג כך מהטעמים הנ"ל. הרוצה להדר במצוה גדולה זו ולהניח בזמן הלימוד ותפילת מנחה, צריך לעמוד בתנאים הנ"ל. בישיבות ובתי מדרש שיש הנהגה ברורה שלא להניח, אין לחרוג ולהיות יוצא דופן, שבכך עלול לצאת שכרו בהפסדו. אם מדובר בבית או ביכנ"ס/בית מדרש שנוהגים להניח בו תפילין, יש מצוה גדולה להיות מעוטר בתפילין בשעת הלימוד והתפילה. על כל אדם לבחון עצמו אם הדבר תואם את המציאות הרוחנית בה הוא נמצא, וראוי ונכון להתייעץ על כך עם ת"ח המכירו אם אכן הדבר נכון עבורו. דעת מרנן הרבנים הראשל"צ הרב עובדיה והרב אליהו זצוק"ל מסכמת לדברי מרן השו"ע כאמור לעיל (ועיין בסוף ההרחבות).

מקורות והרחבות:
לגבי חשיבות לימוד תורה עם תפילין יעו' בעבודת הקודש להחיד"א (צפורן שמיר ב', ח') מש"כ בשם המקובלים שזוכים לשלמות בחלקי נשמתו ע"י לימוד תורה בתפילין, ובמנהגי החת"ס פ"א אות כ"ב מובא שנהג ללמוד שניים מקרא ואחד תרגום עם תפילין של ר"ת, ובמשמרת שלום קוידינוב י"ד, א' הביא שקבלה בידו ללמוד בתפילין כל יום חק לישראל וזוה"ק. ובבני יששכר מאמר חודש אייר א' כתב בשם האריז"ל שהדבר מסוגל להשגת חכמת התורה, ובספר היכל הברכה הביא האדמו"ר מקאמרנא בשם הבעש"ט הקדוש שהנהגה זו מועילה לזכות למידות טובות.
ולגבי הנחת תפילין בשעת תפילת מנחה, עי' במג"א סק"ב שהרמ"ע מפאנו כתב בתשובה שתיקן להניחם שנית במנחה עי"ש. ובברכ"י שם סק"ג כתב שרבים מיראי ה' נהגו ללמוד קצת קודם תפלה או אחר תפלה בתפילין וכן להניחם בתפילת מנחה. וכן הביא מרן המ"ב בבה"ל (שם ד"ה בשעת קריאת שמע ותפילה) ומנחם עזריה כתב בתשובה שתיקן להניחם שנית במנחה. וכ"כ כה"ח שם סק"י: ומ"ע כתב בתשובה סי' ט"ל שצריך להניחם פ"ב בתפילת המנחה והביאו מ"א סק"ב, א"ר אות ב', וכ"כ הברכ"י אות ג' דרבים מיראי ה' נהגו להניחם בתפילת המנחה ומנהג נכון הוא, וכ"כ בשער הכוונות דף נ"ב ע"א שהאר"י ז"ל היה נזהר מאוד לאומרה בטלית ותפילין. עיי"ש. ובספר ארץ חיים, מנהגי ארץ ישראל (או"ח ל"ז ס"ב) הביא שכתב הרב ראשית חכמה שער קדושה פרק שישי שנתפשט המנהג בארץ ישראל להניח תפילין במנחה. ועניין זו הובא בשער הכוונות לאריז"ל - (מנחה דרוש ב) גם היה נזהר מאד לאומרה בטלית ותפילין. והרמח"ל איש אלוקים קדוש הפליג במעלת המניח תפילין במנחה בספרו תיקונים חדשים, "ובזמנא דצלותא דמנחה בכל יומא, אתגליא מצחא דא דלתתא בגין לאכפיא קליפין. ובג"כ אצטריך תפילין בצלותא דמנחה, דהא הכי אצטריך לבסמא ההוא…". ובספר סדר היום (סדר תפילת מנחה) כתב -"ואם הוא אדם ראוי והגון ראוי שיתעטף בציצית ויניח תפילין גם במנחה… ולמה תיגרע תפילת מנחה … להתפלל אותה דרך עראי שלא בהכנעה וכובד ראש… ולא יאמר איך אעשה דבר שאין כל הקהל עושים אותה… ועל כיוצא בזה אמר התנא ע"ה הוי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים". ובספר ראשית חכמה כתב (שער קדושה פר' ו' אות סג'): ולכן ראוי הוא שכל תפלה תהיה בעטיפת ציצית ותפילין, חוץ מתפלת ערבית, וכבר נתפשט המנהג בארץ ישראל ללבוש תפילין אפילו בתפלת מנחה, וכן ראוי לנהוג וכו'. ובספר תוצאות חיים (אות פ"א) כתב, ישתדל להתפלל מנחה בעונתה… בטלית ובתפילין … ועיין של"ה (ריש מס' חולין)… ולכן ראוי שכל תפלה תהיה בעטיפת ציצית ותפילין חוץ מתפילת ערבית וכבר נתפשט המנהג בא"י ללבוש תפילין אפילו בתפילת מנחה וכן ראוי לנהוג עכ"ל וכן נוהגים תפוצת ישראל בכל מלכות ישמעאל על-כן צריך ליזהר בזה ועל כיוצא בזה הזהיר יודא בן תימא שיהיה עז כנמר ויעיז פנים נגד המלעיגים ואל ימנע מלעשות המצוה. וכ"כ בפסקי מהרי"ץ מגדולי רבני תימן [אות יב' (עמ' לב')]: "טוב ונכון להדר ללבוש תפלין במנחה". וכתב מרן הבן איש חי (ש"ר פר' ויקהל סעי' ו'): "ואשרי האיש הנזהר להתפלל מנחה בתפילין".
אולם מנהג העולם כיום להניח תפילין רק בתפילת שחרית וכמ"ש מרן השו"ע ל"ז, ב' ש"מצוותן להיותם עליו כל היום אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול להיזהר בהם נהגו שלא להניחם כל היום ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת ק"ש ותפילה". וכמו"כ אף שהבה"ל (שם) הביא דברי הרמ"ע מפאנו שכתב להניח במנחה, מכל מקום במ"ב סי' קל"א סק"ז, ובבה"ל סי' פ' ד"ה מוטב, כתב שאין אנו נוהגים להניח תפילין במנחה. עיי"ש. וכך המנהג לגבי לימוד התורה במשך היום. לגבי הנוהג להניח תפילין במנחה והגיע למקום שנהגו שלא להניחן, כתב באגרו"מ (או"ל ח"ד, ל"ד) שאין למחות בידו, ואין בכך משום "לא תתגודדו", וכיון שהוא עושה כמנהג מקומו, גם אין זה נחשב ליוהרא.
לגבי דעת הגר"מ אליהו זצ"ל, ודאי שהיא מסכימה לדעת מרן הבא"ח לעיל, שאשרי המניח תפילין במנחה, עם זאת יש לדעת שדעתו היתה שיש להזהר מאד מהיסח הדעת ושיחת חולין ושמעתי ממקורביו שמטעם זה כשהיו שואלים אותו שאלות שעסקו בענייני חול לאחר התפילה, לא היה נשאר עם תפילין. כמו כן הרב אליהו הדגיש תמיד את חשיבותו של מרא דאתרא וראש הישיבה בשאלות לפונים אליו שלא לנהוג אחרת חלילה מדעתם. ועל כן יש לשאול דעתם.
לגבי דעת הגרע"י זצ"ל יעו' מש"כ בנו בילקו"י (על הלכות תפילין סימן לז הערה ב'. שארית יוסף חלק א' עמוד תמז): קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם, ועל זרועו, הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטלה, ואינו מהרהר מחשבות רעות, אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק. לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום, שמצותן כך היא. אמרו עליו על רב תלמידו של רבינו הקדוש שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפילין. ואף על פי שמצוה שהתפילין יהיו עליו כל היום, מכל מקום מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם, ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול ליזהר בהם, לכן נהגו שלא להניחם כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה. ובילקו"י (הלכות תפילין הערה ה') כתב: המנהג פשוט ברוב המקומות, שאין מניחין תפילין במנחה, לא של רבינו תם ולא של שימשוא רבא. והרוצה להניח תפילין שימושא רבא במנחה, בדרך כלל אין ראוי להניח תפילין של שימושא רבה במנחה בצבור, במקום שאין אף אחד מהצבור מניח תפילין במנחה, שיש לחוש בזה ליוהרא. אך אדם המפורסם בחסידות אמתית, מותר לו להניח תפילין של שימושא רבה במנחה, גם במקום שאין הצבור מניחין תפילין במנחה. וכל שמניחן בינו לבין עצמו אין לחוש בזה ליוהרא. ואם כן דעת הילקו"י כדברי מרן השו"ע שהבאנו בתחילת הדברים.

בברכה נאמנה,
הרב נועם דביר מייזלס 

אחי נפל בקרב על הנפש שלו

אודות ברקאי

אנחנו במרכז ברקאי להכשרת רבנים ופיתוח קהילתי מאמינים שניתן לבנות את הקהילות בישראל אחרת. סביב מנהיגות קהילתית נכונה בראשות רב הקהילה נסייע לכם לגבש תכנית שתאפשר לקהילה שלכם לצמוח ולהפוך למוקד מקומי של סולידריות והתחדשות עבור כאלה שחובשים כיפה וגם עבור כאלה שאינם חובשים כיפה.

הרשמה לניוזלטר

לקבלת עדכונים על חדשות ואירועים ברקאי, הרשמו לניוזלטר

צור קשר

ת.ד 1652, מודיעין 71799 ישראל