הרב ניר יצחק נולד בירושלים בשנת תשל"ו למשפחה לא דתית, בגיל צעיר יחסית התקרב ליהדות. הרב למד תקופה קצרה במכון מאיר ואחריה בישיבת ההסדר בעתניאל, משם המשיך ללמוד בישיבת מרכז הרב, כולל זיו בבית וגן ובמשך 7 שנים בכולל שמעון הצדיק. מלמד בישיבת בת עין גמרא וחסידות כעשור, ומשמש רב היישוב כשנתיים.

היישוב מרחבי דוד הינו מאחז צעיר יחסית שממוקם בנקודה אסטרטגית חשובה בין חברון לירושלים, את היישוב הקימו תלמידי הרב משה לוינגר שנאחזו במקום במס"נ בתנאים לא פשוטים, כיום יש ביישוב כ- 80 משפחות, כן ירבו, רובם משפחות של בעלי תשובה עם זיקה לברסלב, משפחות תורניות שמחוברות לא"י, שמגבשות לאט את אופי היישוב הצעיר.

קהילות בישראל מגששות את דרכן לאט ובזהירות לכיוון השגרה וברקאי חוזרת לפעול במלוא הכוח לבנות קהילות בריאות ואיתנות בישראל. אנא הקדישו רגע מזמנכם לקרוא על הדרכים בהן רבני ברקאי מתחברים אל חברי הקהילה שלהם ואף פועלים להצלת נפשות.
מאחלים לכם חנוכה שמח!

barkai logo hebrew

ברקאי בקהילה
הרב חגי גרינפלד- לוד

שמי חגי גרינפלד מלוד.

הקהילה שלנו מגוונת ביותר מבין חברי הקהילה תוכלו למצוא נציגות משלל עדות: תימנים עירקים הודים אשכנזים, תוניסאים, רוסים, פרסים מרוקאים וגם עולים מאתיופיה.

מבין המבוגרים שבחבורת העולים מאתיופיה ישנם כאלו שאינם יודעים קרוא וכתוב. הם מספיק זמן בארץ בשביל לשכוח את שפת האם שלהם, האמהרית, אך לא מספיק זמן (או שמא הגיל המבוגר הוא הגורם) שלא הצליחו ללמוד קרוא וכתוב בעברית. כשהם עולים לתורה החזן אומר להם מילה במילה את מילות הברכה "ברוך אתה... אשר בחר בנו מכל העמים..." והם חוזרים אחריו מילה במילה. אנחנו, ה'ישראלים' שבקהילה, בקושי מצליחים לתקשר אתם אפילו בשיחה פנים אל פנים . למרות הפער והנתק, הם מגיעים באדיקות לכל התפילות ובכל מזג אויר. הם יושבים בבית הכנסת במשך שעות, בשקט, בלי סידור, ומאזינים לתפילה. וכשכולם מתפללים התוך הסידור תפילת עמידה, הם עומדים במקומם ממלמלים תפילות אישיות משלהם תוך פריסת ידים אל על.

אני וחברי הישראלים, "שוברים את הראש" בלחשוב כיצד אפשר להתקרב אליהם לגשר על הפער התרבותי הגדול שבינינו.

לפני ראש השנה, כשכבר הייתי אחד מהרבנים שזכו להשתלם ב'ברקאי'. שמעתי מהרב סובול והרב פיין את העצה הפשוטה והחכמה להשאיר הודעות קוליות בואטסאפ ובה ברכות לקראת השנה החדשה.

ישר תפסתי את הרעון הזה בשתי ידיי. הרי החברה העולים מאתיופיה לא ידעו לקרוא את הודעת הטקסט בעברית אבל לשמוע הם יוכלו. הקלטתי עצמי אומר את דברי הברכה לכל אחד מחברי הקהילה וכשבאתי לעשות זאת לחברי העולים מאתיופיה, הקפדתי לומר את מילות הברכה לאט ובבהירות. הברכות יצאומחי מכל הלב ובכנות שלמה.

התגובה שלהם לא אחרה לבא.

כבר בשבת הקרובה הם ניגשו אלי וסמנו עם ידים על הלב כמה שחיממתי להם את הלב. אחד מהם, כבדה דגו , שלח לי הודעה קולית חוזרת שבה בקול נרגש הוא אומר: "אמן אמן אמן אמן כל מה שברכת אמן אמן אמן אמן".

אני ממרגיש בברקאי בידים טובות. מאז שאני משתלם שם אני מוצא את עצמי חושב יותר על הקהילה והנהגתה ומוצא את עצמי משקיע יותר זמן ומחשבה בבית הכנסת וכבר מרגישים ברוח חדשה המנשבת בקהילה, למרות מגבלות הקורונה.

כך גם לגבי ההקלטות של ההלכה היומית שאני אומר מדי בוקר בסוף התפילה ושולח בואטסאפ הקהילתי, עוד עצה שלקחתי 'מברקאי' וישמתי מיד. ההודעות הקוליות הללו עם ההלכות, משמשות כלי נוסף לשימור הקשר עם קבוצות נוספות בקהילה, כמו אנשים מבוגרים הנמצאים בקבוצת סיכון, להיות מחוברים להויה הקהילתית.

העצות ההדרכות, הרעיונות, הליבון עם העמיתים וההרצאות המרתקות כולם חוברים יחד לעשות אותי לחשוב יותר עירני יותר לקהילה וצרכיה, וזה מביא ברכה גדולה לקהילה שלי בפרט ולעם ישראל בכלל

חנוכה
הרב שלמה סובול

א

בסוגיות התלמוד העוסקות בחנוכה מופיע ביטוי מוכר 'גירסא דינקותא'. זאת הפעם היחידה שביטוי מפורסם זה מופיע בש"ס. הוא נראה כמופיע בדרך אגב דווקא בסוגיות העוסקות בחנוכה, אך כנראה שיש קשר מהותי בינו לבין חנוכה.

וכך נאמר בגמרא: אביי שמע שרבי ירמיה אמר שאם נר חנוכה כבה אין צורך להדליקו שוב, ושאסור לעשות שימוש לאור נרות חנוכה, אך לא קיבל זאת. מאוחר יותר שמע את אותה הלכה מרבי יוחנן וקיבל זאת. אביי הצטער על כך שלא זכה קבל זאת בפעם הראשונה מרבי ירמיה, כיוון שבפעם הראשונה זאת הייתה 'גירסא דינקותא' – לימוד בגיל צעיר יותר.

מקור נוסף שאומר דבר דומה מופיע במסכת אבות (פרק ד משנה כ): אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש. והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק".

ב

מה היתרון של גירסא דינקותא?

בפשטות היתרון ללמוד צעיר הוא שהדברים שנלמדים בגיל צעיר נשמרים לאורך שנים, ואילו דברים הנלמדים בגיל מבוגר יותר נשכחים ביתר קלות (חשוב לזכור שמחקרים חדשים מדברים על כך שהמוח שלנו הוא 'מוח גמיש' ובכל גיל יש אפשרות לאמן אותו ולשכלל אותו). חושבני שכולנו יכולים לחשוב עם עצמנו על דברים שלמדנו בצעירותנו, ועד היום אנו זוכרים אותם היטב.

אך נראה שיש לגירסא דינקותא מימד עמוק יותר:

לימוד של ילד הוא לימוד הרבה יותר חוויתי. הילד מלא שמחה וסקרנות וצמא ללמידה, ולכן כאשר הוא לומד דבר חדש הוא חי אותו והוא נכנס לליבו ומפעיל אותו. הרב קוק בפירושו מרחיב זאת ומבאר שלימוד בגיל צעיר משפיע על הנפש באופן שונה מאשר לימוד בגיל מבוגר. בגיל צעיר, אוסף החוויות שהילד צובר, משפיע על נפש הילד ומעצב את אישיותו. פעמים רבים דברים רבים שיתגלו בגיל מבוגר יותר, עוצבו בגיל הרך (כמובן שחשוב לזכור שתמיד יש לאדם בחירה חופשית לבחור בטוב, בכל גיל ובכל מצב).

ג

היוונים שחכמים היו, גם הם הבינו את הכוח הזה של 'גירסא דינקותא' – חוויות הילדות, ולכן הם החליטו לנסות לטמא את אותה 'גירסא דינקותא'.

המדרש (בראשית רבה ד, ב) מתאר את אחת הגזרות של היוונים: "חושך - זה גלות יון שהחשיכה עיניהם וליבם של ישראל בגזירותיהן, שהייתה אומרת להם: כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל'.

גזירה זו נראית משונה. ניתן להבין מדוע היוונים גזרו על שבת, מילה, קידוש החודש, לימוד תורה ועוד מצוות חשובות. אך מה הרעיון בגזירה המוזרה הזאת לכתוב על קרן השוק שאין לכם חלק באלוקי ישראל'.

אחת התשובות שנאמרו על כל היא תשובתו של רבי יחזקאל אברמסקי (בעל החזון יחזקאל על התוספתא):

הרב אברמסקי ביקר פעם באחת ממדינות אירופה במוזיאון עתיק שבו הוצגו עתיקות יקרות ערך מלפני אלפי שנים. הוא בחן את התצוגה המגוונת והעשירה, בחיפוש אחר חפצי עתיקות מסוימים שיוכלו לשפוך אור לפניו בסוגיות עמומות שבש"ס, ובזיהוי כלים שונים המוזכרים בתוספתא שהתקשו המפרשים בהגדרתם המדויקת וכדומה.

אחת התצוגות המרתקות עסקה בנושא גידול ילדים וצרכיהם בדורות קודמים, בה הוצגו פריטים רבים ומגוונים הקשורים לגידול תינוקות, עריסות, עגלות, כלי האכלה וכיוצא בזה. לפתע צדה עינו של הרב מוצר אחד קטן ותמים, שהיה מונח לו באחת הפינות. היה זה 'בקבוק תינוק' ישן ועתיק, שיוצר לפני אלפי שנים מקרן של שור. היות ובקבוקים לתינוקות כבימינו לא היה אז בנמצא, היו חותכים את הקרן מראשו של השור, והנה בידיהם 'בקבוק תינוק' מן המוכן. כשפיו הצר של הקרן נכנס בקלות אל פי התינוק.

'עתה מבין אני את דברי המדרש בעניין מלכות יון הרשעה!' קרא הרב אברמסקי בהתפעלות. הרי ידוע מה שנאמר במדרש שהיוונים גזרו 'כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל'. ומעולם נתקשיתי מה ענינה של קרן השור דווקא?

עתה נפתרה התעלומה, בהיות קרן השור משמשת בימים ההם, כבקבוק המזין בפי התינוקות. רצו היוונים להחדיר בישראל את הכפירה תיכף עם ינקותם, וכך ביחד עם האוכל שאוכלים התינוקות בפיהם יאכילום את ארס האפיקורסות, אך בחסדי השם יתברך גברה מלכות בית חשמונאי וניצחום, והחזירו בישראל אל האמונה הטהורה.

היוונים השכילו להבין שאם ברצונם לערער את יסודות היהדות, עליהם לחדור לעריסת התינוק. שבכל ערב ובוקר אשר התינוק יגמע מבקבוק החלב, תעמוד לנגד עיניו אותה סיסמא כפרנית של 'אין לכם חלק באלוקי ישראל'. הם הבינו כי גם אם הם יכשלו אצל הדור המבוגר יש לעשות הכל לנתק את דור העתיד מעברו המפואר וממורשתם.

ד

העתיד של עם ישראל. הטהרה בשנות הילדות היא המפתח לחיי האדם בבגרותו, וממילא להמשך השושלת של עם ישראל כעם קדוש.

לכן חשוב כל כך בחינוך להקפיד אלו דברים ילדינו שומעים ורואים. בדורנו דברים של חוסר צניעות, אלימות וחוסר מוסריות יכולים להיכנס הביתה בקלות כל כך רבה, בלחיצת כפתור, ולכן עלינו לעמוד על המשמר בפתח הבית ולעשות פעולת בורר מה נכנס הביתה ומה לא יעלה על הדעת שייכנס לבית יהודי. המנורה הניצבת בפתח הבית קוראת לנו להכניס לתוך ביתנו – בית מקדש מעט, רק דברים שיוסיפו יראת שמים ומידות טובות לילדינו.

barkai logo hebrew

2021 pesach barkai

סיפורים מהשטח>

שמי שי בר אשר.
ואני רב של קהילת "פנים מאירות" בירושלים.ורב במשפחת "ברקאי".
קהילתנו איבדה לפני מספר חודשים את אחד הגבאים ששמו עמוס סער ז"ל שנרצח והוא רק בן 54 והשאיר אלמנה וארבעה יתומים.
עמוס היה פעיל מאד בקהילה ושותף בכיר בעשייה ובבניין בית הכנסת.
הכלים שלמדתי בארגון "ברקאי" עזרו לי מאד בהתמודדות בתמיכה ובליווי של האלמה והיתומים לאחר הרצח .לדעת להקשיב לגלות אמפטיה לעודד ולחזק ועוד המון דברים את כל אלה למדתי והתחזקתי במשפחת "ברקאי".


רוצה לשתף שיצאתי לא מזמן משיחה ארוכה מאוד עם בן קהילה שהסתבך בחובות.
במהלך השיחה הרגשתי במצוקה העצומה בה הוא שרוי, ובזכות השיחה שהיתה לנו עם מולי יסלזון העזתי לשאול אותו מפורשות אם היו לו נסיונות התאבדות.
הוא שיתף תוך כדי בכי רב שהוא כבר ניסה פעמיים.
ללא הקורס - קשה לי להאמין שהייתי מעז לשאול אותו.
הרב פיין והרב סובול - תודה רבה!


בחודש האחרון היו שלושה מחברי הקהילה שישבו שבעה לא בעיר שוהם אלא בערים אחרות. כשהתקשרתי אליהם הם ביקשו שלא יבואו לנחם כיוון שיושבים בבתים ויש חשש להידבקות בנגיף. בחלק מהמקרים השבעה היתה גם בתקופת הסגר שהיה אסור לצאת מעבר לאלף מטר ולא היה ניתן ליסוע מחוץ לעיר לנחם.
מצד שני ידעתי עד כמה עניין הניחום חשוב, בפרט ניחום של הקהילה. אי אפשר לוותר על זה! 
החלטתי לפרסם לחברי הקהילה שאחרי שהשבעה תסתיים, נקבע יום ברחבת בית הכנסת בחוץ לתפילת מנחה וערבית, ונייחד את השיעור בין מנחה לערבית לעילוי נשמת הנפטר. ואחרי ערבית נשב עם האבל לשמוע ממנו על הנפטר ולנחם. וכך עשינו והיה ממש חשוב ומחבר.

מה הרבנים לומדים?

קורס ניהול קהילה של מרכז רבני ברקאי נועד להכשיר רבני בית כנסת לתפקיד מנהיגי קהילה. בקורס לומדים הרבנים כלים מעשיים בהנהגת קהילה ומתרגלים את יישומם כבר במהלך הקורס לדוגמה, הרבנים לומדים לפתח חזון מעצים עבור הקהילה אותה הם משרתים, חזון המותאם ספציפית למאפייני הקהילה שלהם. הם לומדים ומתרגלים כלים לאבחון וניתוח המצב הקיים למול אותו חזון, כלים כגון, SWOT המשמש חברות וארגונים לאבחן ולנתח חוזקות, חולשות, איומים והזדמנויות. הרבנים לומדים ומתרגלים כלים לפיתוח תוכנית פעולה להגשמת החזון כלים כגון, SMART - הגדרת מטרות ויעדים ספציפים, מדידים, ברי השגה, רלוונטיים ותחומים בזמן, וכלים להוצאתה לפעול כגון Baby Steps וניהול זמן.
את הקורס הרבנים מסיימים כשבידיהם תוכנית פעולה מפורטת למטרה אחת לפחות והצלחות ביישום של היעדים הראשונים.

מה הרבניות לומדדות

תכנית ההכשרה לנשות הרבנים מחזור ה' התמקדה בהתבוננות על תפקיד אשת הרב. הנשים השתתפו בשלוש שיחות עם רבניות ידועות, הרבנית ציפי לאו, הרבנית נחמה אריאל, והרבנית ברוריה ביננפלד שכל אחת מהן שיתפה את נשות הרבנים מניסיונה ותפיסת עולמה. לאחר מכן, עברו נשות הרבנים סדרה בת שלושה מפגשים שאפשרה להן לבחון את הציפיות שלהן מעצמן, השפעת התפקיד על המשפחה והזוגיות והאינטראקציה של אשת הרב עם הקהילה. את הסדרה העבירה הפסיכולוגית עמי אהלי.
התוכנית לנשות הרבנים הבוגרות כללה סדרה של 3 מפגשים המתמקדים בכלים לשיח על זוגיות עם נשות הקהילה. המפגש הראשון התמקד בדרכים לחיזוק הזוגיות, המפגש השני התמקד במתן הכוונה מעשית מתי להתערב אם בכלל, מה להגיד, איך לתמוך ולחזק ועוד. את שני המפגשים הללו העבירה הרבנית נעמי שפירא. המפגש השלישי יועבר אחרי פסח ויתמקד בהכרת תהליך הגישור בין בני זוג במשבר. את המפגש תעביר הרבנית, עו"ד המתמחה בגישור בין בני זוג במשבר עדה בריס.

דבר תורה

למדתי עם חבר באמריקה בזום לקראת פסח בשבועות האחרונים. למדנו את פרשנות ההגדה של הרב אלי סדן, מייסד החזוני של מוסדות בני דוד. ההגדה שלו נקראת "כמה מעלות טובות". הרב סדן מציין משהו שלדעתי הוא קריטי לעולמנו המודרני, ובמיוחד לאנשים אשר רוצים להוביל. הוא מציין כי המילה למדרגה הראשונה מתוך חמש עשרה מדרגות הסדר היא קדש. קדש הוא אמירת הקידוש המתחילה את ליל הסדר. רוב שאר מדרגות הסדר הן שמות עצם, כמו מרור, כורך ומוציא מצה וכו'. עם זאת, הצעד הראשון הוא פועל. קדש הוא בפורמט דקדוקי בעברית של ציווי: Sanctify. זה יכול היה להיות מתויג כשם עצם - קידוש וזה מה שהוא נקרא במהלך השנה. עם זאת בליל הפסח בסדר כאשר אנו חולמים על העולם היהודי האידיאלי אנו מתחילים בפקודה - קדש. באחריותנו כיהודים לצאת לעולם ולקדש אותו. זהו המנדט היהודי האולטימטיבי. בויקרא יט:ב אנו מצווים " קדושים תהיו כי קדוש אני..." אך יש הבדל חשוב אחד בין הציווי בהגדה לציווי בויקרא. בהגדה הצווי הוא ביחיד ואילו בתורה הוא ברבים. הציווי בהגדה הוא לכל אדם ואילו הציווי בתורה הוא לכלל עם ישראל. הרב סדן מסביר שזה הדרך של ההגדה להזהיר אותנו מפני ענווה פסולה. זה קל להגיד "מי אני? אני יכול לקדש את העולם ?!"ההגדה אומרת לנו כמובן- כן! לכל יהודי יש את הכוח לקדש את העולם וכשאנחנו מתחילים את סדר הפסח זה המסר החשוב ביותר שמלמדים אותנו - הכל ממילה אחת קטנה. רעיון זה מייצג את הדרך שלנו במרכז ברקאי. אנו שואפים להחדיר לכל רב את הרעיון שהוא (יחד עם אשתו כמובן) אחראי על קידוש העולם. זו מהות ההנהגה היהודית.
אנו מאחלים לכם, למשפחותיכם ולכל בית ישראל חג פסח שמח מאוד, מתוק, כשר ומספק. שנזכה לגאולה שלמה.
דוד פיין ושלמה סובול

הודעה על דחיית הכנס

תפקיד

barkai hebrew logop

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו