תשובות ברבנות הקהילה

6 דקות זמן קריאה ("1116 מילים")

תפילה בזמן הקורונה - מניין מרפסות

שאלה: 

שלום רב, בשל ההנחיות החדשות, הציעו אצלנו בשכונה שהחזן יתפלל למטה, ויהיו עוד מצטרפים מהמרפסות ובאזור החנייה. בשטח החנייה יש 3-4 אנשים וכל השאר במרפסות. האם ניתן לקיים כך תפילה במניין? לעשות חזרת הש״ץ ולענות על קדושה וקדיש? תודה 

תשובה: 

שלום וברכה ! במציאות הנוכחית ניתן לסמוך על הפוסקים שראייה לבד מצרפת למניין, ולהתפלל כרגיל. ונכון שהש"ץ יתנה שאם אינם מצטרפים תהיה תפילתו נדבה. 

מקורות: 

קדים את דברי הגמ' (פסחים פה: סוטה לח.) בשם רבי יהושע בן לוי, שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, בכל מקום ובכל זמן הקב"ה מקבל תפילת ישראל, כל שכן בעת צרה. ובסימן נ"ה הביא מרן הב"י מחלוקת ראשונים ביחס לגמרא זו לעניין צירוף למניין, כשחלק מהמניין נמצא במקום אחד וחלק נמצאים במקום אחר, עיין שם. והנה בשו"ע (נ"ה י"ג) פסק ע"פ הגמ' בפסחים (פה.): "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד וש"צ עמהם", ואם כן משמע לכאורה מדבריו שאין מועיל צירוף כשהמניין אינו במקום אחד, וכן משמע מדבריו לקמן סע' י"ח: "אם קצת העשרה בביכנ"ס וקצתם בעזרה אינם מצטרפים" (אולם ראה לקמן דברי השו"ע בסע' י"ד).

אלא שבמ"ב (שם סקמ"ח) ביאר בדעת המחבר, שאפילו אם אין רואים אלו את אלו כיון שהם בבית אחד מצטרפים. אך אם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר - אינם מצטרפים אם אינם רואים זה את זה, אע"פ שהפתח פתוח ביניהם ואע"פ שאין דלת ביניהם. ויש מחמירים אפ' ברואים זה את זה, אך הפמ"ג מצדד שבכל מקרה מצטרפים, כיון שלשיטתו ראיה מצרפת למניין. ואם כן משמע מהמ"ב בשם הפמ"ג ואחרונים שמצטרפים ע"י ראיה אפילו שאינם במקום אחד. ובמ"ב (לקמן סקנ"ז) כתב שבמקום צורך יש להקל.

אכן יש פוסקים, בפרט מפוסקי ספרד, הסוברים שלדעת מרן מדובר אף ברואים אלו את אלו, ואם לא נמצאים ברשות אחת אינם מצטרפים למנין, וכן פסקו השכנה"ג (שם סק"ו) הגחיד"א (מחזיק ברכה סק"ח), זרע אמת (סי' י'), מאמ"ר (ס"ק י"ד), א"ר (ס"ק י"ב), הגר"א (ס"ק ל"א) ועוד. אולם ראה במחב"ר (שם ס"ק י' וי"א) עצמו שאסר, שכתב להקל בשעת הדחק, בנידון הדומה למגיפה בימינו, שיש לסמוך על המתירים. וכאמור כן דעתו של המ"ב (לעיל), ונראה שגם חלק מהפוסקים הנ"ל יודו להקל בשעת הצורך, שהרי לא גילו דעתם בשעת הדחק. ובודאי שאין להתעלם מן הפוסקים שכתבו להקל לכתחילה אם רואים זה את זה.

ומה שכתב השו"ע בהמשך דבריו (שם): "והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ, דהיינו כשסוגר הדלת ממקום (שפה) פנימית של עובי הדלת ולחוץ, כלחוץ". כתב על דין זה בבה"ל (ד"ה ולחוץ): "ואם רואים אלו את אלו - יוכלו להצטרף אפ' עומדים לגמרי לחוץ, דומיא דמה שהיקל השו"ע לקמן סע' י"ד", וכתב שזו דעת הפר"ח וכן משמע מהפמ"ג אלא שסיים, שטוב להחמיר, כיון שקולא זו שאלו רואים את אלו, נובעת מתשובת הרשב"א (סי' צ"ו) והוא כתב את דבריו רק על דרך האפשר. עוד דן המ"ב (שם) במציאות שהיו תשעה בבית ואחד בסוכה, שי"א שמצטרפים (המהריק"ש והפמ"ג), ויש חולקים (פר"ח). עיין שם. מכל מקום מבין הבה"ל שדעת המחבר בהמשך סע' י"ד להקל שמצטרפים בראיה.

ואכן מנגד לדברי המחבר בסעיף י"ג וי"ח כאמור, מצאנו להדיא שדעת מרן השו"ע שמצטרפים בראיה, שהרי פסק (שם י"ד), שאדם העומד חוץ לביכנ"ס מאחורי חלון אפ' גבוה כמה קומות, ואפ' החלון אינו רחב מארבעה, "ומראה להם פניו משם - מצטרף עמהם לעשרה". ומקורו מדברי הרשב"א בתשובה, ושם למד כן מדין זימון שמצטרפים בעצם הראיה. ואם כן נראה בפשטות מדברי מרן השו"ע שסובר שניתן להצטרף בראיה אפילו שאינם נמצאים באותו מקום. וזה שכתב שצריך שכולם יהיו במקום אחד, צריך לומר שכך הוא הסדר הרגיל של מניין תקין שכולם במקום אחר, וכשאין צורך להתחלק.

וביאר המ"ב (סקנ"ב) כאמור, שדין זה כמו בזימון (בסי' קצ"ה) שאם מקצתם רואים זא"ז - מצטרפים, לכן העומד בעזרת נשים ומראה פניו מצטרף, וכ"ש שאם יש עשרה, נחשב לו - תפילה בציבור עי"ז, וסיים שם "ואעפ"כ יותר טוב אם בנקל הוא לו לירד לביכנ"ס שירד, כיון שיש מהאחרונים שחולקים על עיקר הדין וסוברים דענייננו אינו דומה כלל לדין זימון". ומדבריו שכתב "אם בנקל לו לרדת", משמע שפשוט שאם אין בנקל לרדת, שודאי שיש צירוף בראיה.

והוסיף הרמ"א: "גגין ועליות - אינן בכלל בית, והעומד עליהם אינו מצטרף", אולם ביאר המ"ב (סקנ"ג), שדברים אלו אמורים דוקא באופן שאינם רואים אלו את אלו. וכ"כ הפמ"ג שמה שמצינו לקמן סע' י"ז-י"ח בחצר קטנה וגדולה וכן קצתם בעזרה וקצתם בביכנ"ס שאינם מצטרפים, זה דוקא בשאינם רואים זה את זה, כיון שאם רואים זה את זה אפילו בב' בתים ממש מצטרפים דומיא דזימון. ויש מחמירים אפ' ברואים, וסיים שם שבשעה"ד אפשר שיש להקל.

אלא שגם בזה יש פוסקים שכתבו שלא ניתן ללמוד מדברי מרן השו"ע שאפשר להצטרף בראיה, כיון שכאן מדובר שיש תשעה במקום אחד, והעשירי "מראה פניו" והם רואין זא"ז, בזה מועיל מה שעומד בחלון ומראה פניו. אבל לא שחצי מניין במקום אחד והחצי במקום אחר (ראה בכה"ח ס"ק ע"ט בשם המחזיק ברכה).

ויש שכתבו שהמחבר, מדבר דווקא במוציא ראשו דרך חלון ומכניסו לתוך בית הכנסת הוא מצטרף, ואכן פסק בערוה"ש (שם כ"ד) שכל מה שמועיל להראות את פניו, זה רק כשאינו נמצא ברשות נפרדת, אלא מאחורי ביהכנ"ס, אך כשנמצא ברשות נפרדת אינו מועיל.

אולם כיון שמפשט מרן השו"ע בסע' י"ד עולה שניתן להצטרף בראיה, וכן נראה ממקורו של השו"ע הרשב"א, ובצירוף כמה מגדולי הפוסקים שסוברים כן בדעת המחבר שניתן להקל לכתחילה ברואים זה את זה (המהריק"ש הפר"ח הפמ"ג ועוד), ובצירוף הפוסקים שניתן להקל במקום צורך (מרן החיד"א והמ"ב) ודאי שבמציאות שלנו ניתן להקל, וראה עוד לקמן.

ובמקרה שהציבור מחולק למקומות נפרדים ואינם רואים זה את זה, כתבו הרא"ש והשו"ע (שם ט"ז) פתרון, שהש"צ יעמוד באמצע ויצרף אותם. וביאר המ"ב (סקנ"ד): "דכיון שהוא ש"צ, כל אחד נותן דעתו עליו והוא מחברן יחד", וסיים שם ע"פ הפמ"ג, שדברי השו"ע הם דוקא בשאינם רואים אלו את אלו, אך אם מקצתן רואים אלו את אלו, בכל מקרה מצטרפים זה לזה. ע"כ. יש להעיר שכאן לא כתב להקל רק בשעת הדחק. בכל אופן זהו פיתרון נכון למציאות כיום.

ואם כן למעשה בנידון השאלה (אם אכן אתם עומדים בהנחיות), אף שחלק מהמניין נמצא במרפסות של הבניין וחלק נמצאים בקומת קרקע, ואם כן אינם במקום אחד, מכל מקום בשעת דחק שכזו, ניתן לסמוך על דעת המהריק"ש, הפר"ח, הפמ"ג, החיד"א, המ"ב ועוד פוסקים, וכן נראה מדברי מרן השו"ע ע"פ הרשב"א, שכיון שאלו רואים את אלו, ראיה מצרפת למניין, בפרט לבני אשכנז ההולכים לאורו של המ"ב. וגם לבני ספרד יש להקל שהרי קיבלו עליהם הוראות מרן החיד"א, ובפרט שאין בכך סתירא לדברי מרן השו"ע, ונראה שגם המחמירים יודו לו בשעת הדחק כמו שכתב החיד"א בעצמו.

כמו כן יש לצרף את דעת הפוסקים בכמה מקומות ע"פ היסוד בירושלמי, שלא אומרים סב"ל בתפילה כיון שתפילה היא רחמי. וכל זה אפילו שאלו למטה רואים רק חלק מאלו שלמעלה, אך אם אינם רואים, מספיק שהמתפללים יראו את הש"ץ שמחבר את כולם כאמור. כל האמור שייך גם במקרה שיש שביל המפסיק בין המתפללים, כיון שמדובר בשעת הדחק. ועל כל זה נכון שהש"ץ יתנה שאם אינם מצטרפים למניין תהיה תפילתו נדבה.

נתפלל לבורא עולם - אבינו מלכנו - מנע מגיפה מנחלתך.

שועתנו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות.

בברכה רבה, 

האם חולה קורונה שהחלים צריך לברך הגומל
עשה לך רב ושימוש תלמידי חכמים

By accepting you will be accessing a service provided by a third-party external to https://www.israelrabbis.org/

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו