משאבים

4 דקות זמן קריאה ("774 מילים")

מתי חל יום השנה (יארצייט) ביום הפטירה או הקבורה

שאלה:
שלום. מתי חל יום השנה ביום המיתה או ביום הקבורה? האם בשנה ראשונה יש הבדל? מה נוהגים לעשות באזכרת יום השנה?

תשובה:

שלום וברכה!

למעשה נהגו הספרדים לחשב את יום השנה (יארציי"ט/אזכרה) - תמיד לפי יום הפטירה. ולפי האשכנזים בשנה הראשונה הדבר תלוי: אם נקבר בתוך יומיים מיום הפטירה - מחשבים לפי יום הפטירה, ואם נקבר יותר מיומיים לאחר הפטירה - מחשבים לפי יום הקבורה, ובשאר השנים - הולכים אחר יום הפטירה. ויש להוסיף שיש אשכנזים שנוהגים תמיד ללכת - אחר יום הפטירה.

חשוב להדגיש שדיני אבלות נשארים בכל מקרה – י"ב חודש מיום הקבורה, ולא יותר מכך. וכל האמור לעיל, מדובר על מה שאנו קוראים "יום השנה" או "יארצייט", שבו נוהגים להתענות לפטירת אביו או אמו (אך נהגו רבים לפדות את התענית בצדקה, עי' ערוה"ש שע"ו,י"ג, וע' בצוואת הגרע"א שציוה שלא יתענו אלא ילמדו כל היום עבורו או שישלמו לאחרים שילמדו במקומם) להדליק נר נשמה, לפקוד את הקבר, להתפלל כשליח ציבור, לעלות לתורה, לומר קדיש [מליל שבת הקודם ליום השנה], יש הנוהגים לערוך סעודה לכבוד הנפטר ולומר בה ד"ת לעילוי נשמתו, ועוד מנהגים כל אחד לפי מנהג ביתו, והעיקר להרבות תורה צדקה וחסד.

מקורות:
מש"כ לעיל שיש חילוק בין דיני אבילות - שחלים מיום הקבורה עד י"ב חודש, לבין יום השנה שעיקרו ביחס - ליום הפטירה כמו שיתבאר לקמן, מבואר בדרכ"מ ע"פ מרדכי (סי' ת"ב סק" א) ביחס לדיני אבילות, וז"ל: "גזירת י"ב חודש הוי טעמא משום דמשפט רשעים בגיהנום הוי י"ב חודש, ואפ' אם הוא רשע- כבר קיבל דינו בי"ב חודש שעברו מיום הקבורה, ושוב אין מתאבל עליהם אלא שעת אחת כדין שמועה רחוקה, דמיום הקבורה- מונים י"ב חודש לאב ולאם".
כמו"כ נקדים את דבריו הנפלאים של הביאור הלכה סי' קל"ב בקונטרס "מאמר קדישין": "ויא"צ הוא משני טעמים או דבאותו יום איתרע מזלו של אבל כמ"ש הלבוש ביו"ד סימן ת"ב סי"ב או כדי שיהיה נחת רוח לאביו ולאמו להגין עליהם ולכפר לנפשם. ויום הפסקה נהגו האבלים לתת לו כל הקדישים משום דכיון דנהגו להפסיק חדש קודם ובשביל שמוותר להם חדש ימים נתנו לו קדימה זו ומהאי טעמא אינו קודם לדחות ליא"צ ולבן שלשים כי אינם משתכרים כלום על ידו דבלא"ה יש להם דין קדימה עליו. אין מונין השבעה והשלשים כי אם מיום קבורתו אף שעבר זמן רב בין מיתה לקבורה. ואין מונין מיום המיתה ולא מיום שנודע לו כמש"כ הרמ"א ביו"ד סימן שע"ו סי"ד משום דעיקרי דינים של גיהנם מתחיל מסתימת הגולל וכו'".
וכתב הרמ"א (ביו"ד ת"ב סע' י"ב): "מצוה להתענות יום שמת בו אביו או אמו (כל בו), ומתענין יום המיתה ולא יום הקבורה (מהרי"ו), אם לא מי שהיה אצל הקבורה ולא אצל המיתה (בקבלה מפי זקן מופלג מהר"ם לנדא)". ובהמשך דברי הביאו"ה (שם) כתב: "ויא"צ מונין מיום המיתה כמש"כ ביו"ד סימן ת"ב סי"ב בהג"ה לענין התעניות. ואין חלוק בין שהיה אצל מיתה או שהיה רק אצל הקבורה כמש"כ הלבוש שם ואפילו בשנה ראשונה. ויום הפסקה נראה מהלבוש דמונין מיום הקבורה אך אם יש ימים רבים בין מיתה לקבורה אין מונין אלא מיום הקבורה. ואין אומרים מקצת היום ככולו לענין שבעה ושלשים דאפילו בתפלת המנחה יש לו עדיין זכות של שבעה ושלשים כמו שכתבו האחרונים. פוסקין לומר קדיש חדש קודם היא"צ ויום אחד קודם יום היא"צ בחדש שאחריו". ובאמת שנחלקו הפוס' אם הולכים בשנה הראשונה שמתו הוריו אחר יום המיתה: הלבוש הב"ח והט"ז סק"ט סוברים שתמיד מתענים ביום המיתה [לדעתו אין קשר בין יום השנה למשך הזמן שהתאבלו על המת, ועוד שהדין מתוח על הבית החל ממיתת המת בלא קשר לזמן שבו נקבר המת]. ולדעת המשא"ב (הוב"ד בש"ך סק"י) כתב שבשנה הא'- מתענים ביום הקבורה, כדי שתושלם אבלות שנה שלמה, שהרי "כבר נהוג עלמא שלא להתאבל רק עד היא"צ". והש"ך (שם) חילק שאם יום הקבורה רחוק ג' או ד' ימים מיום המיתה, מתענים בשנה א'- ביום הקבורה. ובפחות מכך- מתענים ביום המיתה.
למעשה מהביאו"ה (שם) משמע שפסק שתמיד הולכים אחר יום המיתה, אך במקום אחר כתב המ"ב (תקס"ח ס"ק מ"ד) בסתם, שהולכים תמיד אחר יום המיתה, כט"ז, והוסיף בי"א את שיטת הש"ך. בגשר החיים (ל"ב סע' ח') כתב שרבים נוהגים כשיטת הש"ך. בחזו"ע ובילקו"י פס' כדעת הט"ז, שנכון לעשות יא"צ ביום המיתה אף בשנה ראשונה ומ"מ הנוהגים לעשותו בשנה הא' ביום הקבורה יש להם ע"מ שיסמוכו. וכתב הפני ברוך ע"פ מש"כ המ"ב לעיל: "יום היא"צ הוא- ביום המיתה, ולא ביום הקבורה, ואפ' בשנה הא'. וי"א דאם יום הקבורה רחוק מים המיתה ג' או ד' ימים או יותר- קובעים בשנה הראשונה היא"צ ביום הקבורה, ובשאר שנים- ביום המיתה, אבל אם נקבר ביום שלאחריו- יש לקבוע אף בשנה הראשונה ביום המיתה". בצרור החיים (אות רמ"א) כתב שהספרדים נוהגים לחשב תמיד לפי יום המיתה. והאשכנזים נוהגים כש"ך. כמו"כ יש לציין שכמעט תמיד נוהגים כט"ז, כיון שרובם לא נקברים במרחק של ג' ימים, וגם אם נקברים במרחק כזה, הרי כבר הסכימו עם הט"ז פוס' רבים.

"בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים"

בברכת מנחם ציון בבנין ירושלים.
הרב נועם דביר מייזלס
סעודה לעילוי נשמת חמי וחמתי
אחי נפל בקרב על הנפש שלו

ברקאי עונה על שאלות

בלוג ברקאי

רבני בית המדרש ברקאי עברו הכשרה של "שומרי סף" בשיתוף עם ארגון "בשביל החיים". עמותת "בשביל החיים" קמה על מנת למנוע התאבדויות בחברה הישראלית, ולארגן קבוצות תמיכה למשפחות שחוו אובדנות. הנושא הכאוב של התאבדויות מושתק פעמים רבות מתוך מיתוס מוטעה הטוע...
כחלק מתכנית ההכשרה של מרכז ברקאי עברו רבני קהילות ברקאי הכשרה של ארגון מקימי בנושא התנהלות כלכלית אחראית, נכונה ונבונה. פעמים רבות הרב עוזר למשפחות במצוקה כלכלית. בדרך כלל העזרה של הרב היא במתן צדקה או הלוואה למשפחה הנזקקת. לעומת זאת, בסדנה שעבר...
לאחר 80 שעות של לימוד בנושא ליווי רוחני, רבני ברקאי התחילו בעבודה מעשית שנעשית הן בקהילות בהם הרבנים מכהנים והן בבתי חולים ובמרכזים לקשישים ברחבי הארץ. מצורף תיאור של הרב רועי לוי מקדימה, שמתאר מקרה מתוך העבודה המעשית שלו: מנשה הוא אדם מבוגר שעב...

פורום ברקאי

מקומו של הרב בקהילה במאה ה-21
אופי הקהילה היהודית השתנה במאה שנים האחרונות מקצה לקצה. רבים מהשירותים שנתנו בקה...
  • #כלכלה
  • #קהילה
האם מקומו של הרב בסיוע למצוקה כלכלית
האם מוסדות הרווחה המקומיים אמורים לטפל בבעיה? מה חשיבות הרב המקומים בטיפול הבעיה...
  • #כלכלה

שאלות ותשובות ברבנות קהילה

שאלה: שלום וברכה לכבוד הרב. רצינו לשאול האם זה נכון שבפסח שחל בשבת מנהג ירושלים שיש לומר ברכת מעין שבע? ומה מנהג אשכנז לגבי אמירת שלום עליכם בליל הסדר שחל בשבת?  תשובה: שלום וברכה. תשובה זו אינה מהווה תחליף להוראת הרב מרא דאתרא בכל את...
שאלה:  שלום הרב. יש לי מטבע שחיללתי עליו את פירות מעשר שני, מה צריך לעשות כדי לקיים "ביעור מעשרות", מתי צריך לומר את הוידוי בערב פסח או בשביעי של פסח? תשובה:  שלום רב לשואל היקר. נקדים שפעמיים במחזור השנים של השמיטה, צריך לבער את...
שאלה:  שבוע טוב לכבוד הרב. רציתי לדעת האם מותר למכור חמץ של חבר מסורתי שאינו שומר כל כך תורה ומצוות, בלי שידע מכך? ומה הדין אם הוא גר רחוק מאיזור המכירה? תשובה: שבוע טוב ומבורך!ראשית תבורך על המחשבה לזכות את החבר. הפוסקים דנו במציאות ...

מה חדש בברקאי?

חדשות ברקאי

pdf-1063-10-Hodaya.pdf - DocDroid ‫שכול מילים‬. ‫הפרטים העסיסיים מרוחים בכותרות ראשיות‪ ,‬התופעה המדאיגה זוכה להתעלמות‪ :‬לפני‬ ‫שישים שנה כמעט הוחלט בעיתונות הישראלית לא לדווח על מקרי התאבדות‪ ,‬כדי לא לתת‬ ‫רעיונות לקוראים‪ .‬הציבור בארץ נחשף מאז ל...
אנחנו כעת בעיצומו של יום גיבוש לרבני ברקאי ונשותיהם, שבו ניתנים לזוגות כלים להעצמה זוגית וניהול קונפליקטים. בהמשך לחומר התאורטי שנלמד בסדנה ע"י הרב עזריאל אריאל, יתנסו הזוגות בתרגילים זוגיים המסייעים במניעת תופעת השחיקה הקיימת במהלך חיי הנישואין. הדר...
השבוע נערך אירוע סיום הכשרה וחלוקת תעודות לרבני הקהילות שהשתתפו בהשתלמות השנתית של מרכז רבני ברקאי בנושא "עקרונות היעוץ הזוגי". באירוע לקחו חלק רבה של ירושלים, הרב אריה שטרן, פרופ' עמי שקד, אביחי בוארון - יו"ר תנועת מעייני הישועה, סגן שר הביטחון הרב ...

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו