משאבים

זמן קריאה: דקה ("282 מילים")

משלוח מנות בפורים קטן

שאלה: 

 שלום לרב. שמעתי בשיעור שיש דעה לתת משלוח מנות בפורים קטן, האם הביאו שיטה זו להלכה או שיש עניין כזה?

תשובה: 

מדברי הכתב סופר משמע שיש יותר מעניין, לשלוח מנות בפורים קטן. שהרי מובא במשנה במגילה, "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים", וכתב הרמ"א שיש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בפורים קטן, אך אין נוהגים כן, וסיים ו"מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד". וכתב הכתב סופר שלכאורה אינו מובן מדוע לא הזכירה המשנה משלוח מנות, וכתב לחדש הכתב סופר, שנראה לומר, שכיון שמשלוח מנות שייך לסעודה ולמשתה, ממילא אם עושים סעודה ומשתה ביום זה – צריך גם להנות אחרים. עפ"ז הסביר הכתב סופר את סוף דברי הרמ"א: "וטוב לב" שאין לבו רע מלהנות אחרים, "משתה תמיד" – ועושה גם משתה וגם שולח משלוח מנות, ככל חומרות הפוסקים". אולם למעשה לא מצינו בדברי הפוסקים שהביאו את דבריו למעשה, וגם לא ראינו שנוהגים לשלוח מנות בפורים קטן. אלא שבפורים קטן, י"ד וט"ו של אדר ראשון, נכון להרבות בשמחה ולחגוג בו מעט כמ"ש הפוסקים, ולכן אין אומרים תחנון ומזמור "יענך ה' ביום צרה", כיון שאינו יום צרה אלא יום של שמחה. וכתב בשערי תשובה שיש רמז במילים "משתה טוב" שהזכיר הרמ"א שיוצא בגימטריה "אדר ראשון", וכוונתו לרמוז לנו שכדי לצאת ידי המחמירים יש להרבות קצת בסעודה ומשתה, וירבה בה בזמירות ותשבחות, ואז בודאי היא סעודת מצוה. ואחתום עם דברי מרן החיד"א, שכתב, שהרמ"א בחכמה יסד החתימה מעין הפתיחה ב"שני תמידין" כסדרן, את הגהת השו"ע פתח ב"תמיד", "שויתי לה' לנגדי תמיד", וחתם את חלק אורח חיים, "וטוב לב משתה תמיד". וניתן להוסיף שדוקא ע"י שמחה אמיתית, שראוי להרבות בה בימים אלו, ניתן להגיע להתבוננות בכל הטוב והחסד שהקב"ה משפיע עלינו תמיד. 


מקורות: 

תפילת הדרך עם חתימה בשם ה' ועוד פרטים
מעשר כספים לפנים משורת הדין

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו