משאבים

5 דקות זמן קריאה ("918 מילים")

מי נוטל שכר כולם - גולל או מגביה? ומהי העליה החשובה?

שאלה: 

שלום וברכה, נאמר "שהגולל נוטל שכר כולם" ויש הדורשים שהגולל הוא המגביה. מיהו אם כן הנוטל שכר כולם? והאם יש עדיפות אם הגבאי מאפשר לבחור? וכן לגבי עליה בשישי הידועה כעליה חשובה מדוע והאם יש עליות חשובות יותר? ישר כח ותזכו למצוות 

תשובה: 

שלום רב לאוהבי תורתו. 

א. ישנה מחלוקת, האם הגלילה האמורה בגמרא היא הגלילה שאנו מכירים בזמנינו [ראה בהרחבות]. למעשה כאשר נותנים אפשרות לבחור, יש להעדיף את ההגבהה על הגלילה. עם זאת כאשר המגביה מתיישב, ישתדל המגביה לעשות בעצמו את פעולת הגלילה, כמובן בזהירות יתירה על החזקת הס"ת. באופן זה הקטן שמקבל את הגלילה כנוהג העולם, מסייע רק מעט בסגירת הספר. אצל חסידים (כגון חסידי חב"ד) המגביה עושה את כל הפעולות האלו לבד לפני קריאת התורה, ואח"כ יושב כאשר הס"ת סגור, ובא משהו אחר, ורק כורך את האבנט ומניח את המעיל. באופנים אלו, ודאי שהמגביה נחשב לכיבוד חשוב ביותר, ועליו נאמר "הגולל נוטל שכר כולם".  

ב. עליית שישי חשובה מאד, שכן מבואר בזוה"ק שהיא העליה החשובה ביותר, שהיא מכוונת נגד מידת היסוד, שהיא מידת יוסף הצדיק, ויש בה סגולה לאריכות ימים וכו'. לכן נוהגים בהרבה מקומות בימינו שמכבדים בעליה זו את מרא דאתרא או ת"ח גדול שהוא גדול הקהל. יש עוד עליות חשובות שהוזכרו, מדברי הגמ' משמע שעליית שביעי היא החשובה, ויש שהבינו מגמ' אחרת שעליית שלישי היא החשובה, ויש עוד הרבה דעות ומנהגים ולכל אחד טעם כעיקר [עיין במקורות]. חשוב לציין שאם הגבאי או משהו אחר מתלבטים את מי לכבד ואיזה עליה יש לתת וכד', מוטל עליהם להתייעץ על כך עם רב ביכנ"ס, שידריך אותם מה לעשות.

מקורות: 

א. בגמ' במגילה לב. מובא: "עשרה שקראו בתורה - הגדול שבהם גולל ספר תורה. הגוללו נוטל שכר כולן, דאמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה - הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן. שכר כולן סלקא דעתך? אלא אימא: קיבל שכר כנגד כולן". הרי"ף אינו גורס "הגוללו נוטל שכר כולן", וכן משמע מהתוס' שם, ולפ"ז דברי ריב"ל מוסב על הדין שהגדול גולל, שכיון שהגדול נוטל שכר כולם, לכן יש לכבדו במצוה זו. אולם הב"ח קמ"ז, א' משמע שיש בגמ' ב' דברים, א. הגדול גולל, ב. הגולל נוטל שכר כולם. עיי"ש. ונראה בפשטות שכוונת הגולל בדברי הגמ', היינו הגולל שאנו מכירים בזמנינו, כמו שנוהגים האשכנזים. וכן הבין ערוה"ש (שם סע' ט') ותמה מאד על המנהג שנותנים מצוה גדולה זו לילדים, וז"ל: "ודע שאני מתפלא על מנהג שלנו שמכבדים איש נכבד להגבהת התורה והגולל הוא אדם קטן והרי בגמ' מבואר דעיקר שכר מנהג שלנו שמכבדים איש נכבד להגבהת התורה והגולל הוא אדם קטן והרי בגמ' מבואר דעיקר שכר היא הגלילה, ולכן באמת במדינתינו בבתי מדרשות של חסידים מגביהים התורה וחוזרים ומניחים אותה על הבימה וגוללים בעצמן, וחוזרים ונוטלים אותה ויושב על הספסל, ואיש פשוט כורך המפה ומלביש המעיל, וברור הוא שמטעם זה עושים כן". אולם במ"ב שם סק"ה כתב וז"ל: ואיתא בגמ' דהגולל [והוא מה שאנו קורין היום הגבהה, שהוא עקר הגולל], נוטל שכר כנכד כלן, ולכך כדאי שהגדול יהיה מכבד במצוה זו כדי שהוא יקבל השכר". היינו שהבין שכוונת הגמ' הגולל הוא למגביה בימינו. וצריך ליתן טעם לפ"ז מדוע המגביה הוא נחשב שעושה את עיקר הגלילה, וצ"ל עפמ"ש הרמ"א שם סע' ד', ע"פ המנהג של היום שאחד מגביה ואחד גולל, שהמגביה הוא נחשב שעושה את עיקר הגלילה מחמת שהוא אחז את ס"ת בידיו, ולכן כתב שם המ"ב סקי"ט שמי שמכבדים אותו להגביה ולגלול ואין לו אפשרות לעשות את שניהם, עכ"פ יגביה, ויתן למשהו אחר לגלול. ויש שפירשו שמנהג זה אינו כמו המנהג שהוזכר בגמ' ששם ההגבהה נעשתה לפני קריאת התורה, כמנהג הספרדים היום, וכמבואר בשו"ע קל"ד, ב', ובמ"ב שם סק"ח, שזו היתה ההכנה לצורך הקריאה ולכן שכרו כנגד כולם, יעו' בשלט"ג אות ב', בשם הריא"ז. אולם מדברי פוס' רבים משמע שמדובר בגלילה שלאחר הקריאה כאשר בא לסגור הספר, וכיון שהגולל צריך להזהר בכל דיני הגלילה האמורים בגמ', שהתפר יהיה באמצע, לגלול מבחוץ, להדק מבפנים, לגלול המטפחת סביב הס"ת ולא להיפך, לכן אמרו חז"ל ששכרו כנגד כולם (עי' ב"ח שם). ובערוה"ש (שם ח') ביאר הטעם, משום שהגולל אינו מניח את הס"ת פתוח לאחר הקריאה, זהו כבודו של הספר, ולכן נוטל שכר כולם. יש לציין שלדעת החזו"א (אמרי יושר נזיקין בסופו י"א, ע"ג) והגר"ח קנייבסקי (בארחות רבנו ח"ג רט"ז) בזמנינו שכוונת הגמ' "נוטל שכר כולן" מתייחסים גם למגביה וגם לגולל.

ב. לגבי חשיבות עליית שישי עי' באר היטב ומ"ב סי' רפ"ב, וכה"ח סי' קל"ה סקי"ט, וסי' קל"ו סק"ד ע"פ האריז"ל. לגבי חשיבות עליית שביעי, יעו' מ"ב ק"ה שכתב שעכשיו נהגו שגדול הציבור הוא המסיים הסדרה (בימינו רובם נוהגים לעלות את גדול הקהל לשלישי או לשישי) וכתב החיד"א במחז"ב רפ"ב סק"ג שכן היה המנהג בספרד לעלות גדול הקהל בשביעי שהוא משלים, ובתוס' יו"ט (פ"ד דמגילה מ"א) כתב הטעם לכך, משום שבזמן המשנה לא היה מברך ברכה אחרונה אלא האחרון, וכ' שם עוד טעם, ע"פ הרמב"ם פי"ב מהל' תפילה שהעולה האחרון הוא הגולל והוא נוטל שכר כולם, וכמ"ש לעיל באות א. מהגמ' במגילה לב. עיי"ש. ולגבי חשיבות עליית שלישי, משמע מהגמ' בגיטין ס. שהיא העליה החשובה ביותר, וכמו שעולה מדברי השו"ע בסי' קל"ו, א' שאחרי הכהנים והלוים יש לעלות את הת"ח, ששואלים אותו הלכה בכל מקום ועונה. ובטור יו"ד סי' ת' מובא שר"ת הקפיד לעלות בביכנ"ס שלו תמיד שלישי, ואפ' בשבת שהיה באבלות עלה שלישי כדי שלא יהיה אבלות בפרהסיה, כי כולם ידעו אז שזו עלייתו של ר"ת, מרא דאתרא, ויעו' בחת"ס או"ח סי' ס"ו שהזכיר מנהג זה, והחזו"א (ארחות רבנו ח"א, קכ, ח"ג, רל"ב) היה עולה כל שבת שלישי, ולפני יא"צ היה עולה למפטיר. ואם יש קריאה של פרשות מיוחדות כגון שבת שירה ועשרת הדברות וכד', מבואר בחיד"א (לדוד אמת ה' סקל"ג) שנכון לעלות לקריאה זו את גדול הקהל. וכתב בפסק"ת קל"ו, ג', שה"ה שנוהגים לקרוא לגדול הציבור במפטיר של ד' פרשיות ושבת שובה. 

בברכה רבה, 

הגבהה וגלילה לשני אחים או אב ובן יחד
ברכת שהחיינו על קביעת המזוזות בחנוכת בית חדש

 

השתתף בבנית הארץ

כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.

לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.

תרמו עכשיו