לכבד בברכת מזוזה כמה אנשים

שאלה: 

שלום וברכה. האם מותר לכבד בקביעת מזוזה מספר אנשים שכל אחד יברך ויקבע מזוזה על חדר אחר בבית? 

תשובה: 

שלום רב, 

כאשר קובעים כמה מזוזות בבית אחד - יש לברך ברכה אחת ולכוון לפטור את כל המזוזות שהולכים לקבוע. במקרה שרוצים לכבד אורחים (ת"ח או משהו חשוב) שכל אחד ואחד יברך ויקבע מזוזה בעצמו, נחלקו הפוס', יש אומרים שאין בכך חשש של ברכה שאינה צריכה, אולם פוסקים רבים חלקו על כך. לכן למעשה ראוי שאחד יברך במעמד כולם, וילך כל אחד ויקבע בפתח על סמך ברכתו. אולם כאשר יש צורך בדבר, יש שכתבו שניתן להקל ובלבד שבעה"ב או שליחו לא יכוונו לפטור אלא את המזוזה שהם בעצמם הולכים לקבוע, ויש מי שהציע שיעשו הפסק בין מזוזה לחברתה (עי' במקורות). כאשר בעה"ב ממנה שליח לקבוע מזוזה, נחלקו הפוס' אם מברך כנוסח הרגיל "לקבוע מזוזה", או "על קביעת מזוזה", וכל אחד ינהג בנוסח כמנהג אבותיו.  

מקורות: 

 רמ"א רפ"ט, א' ע"פ הרשב"א בתש', שכתב שמי שיש לו כמה פתחים, אם בא לקבוע את המזוזות בכל הפתחים יחד, אינו מברך אלא ברכה אחת. ועי' בס' פתחי מזוזה (שם סק"י) שלדעת רוב הפוס' אם שח שין קביעת המזוזות, צריך לחוזר ולברך, שכל מזוזה ומזוזה הוי כמצוה בפנ"ע, ולכן צריך שימת לב שלא שלא לדבר ולא לשהות הרבה זמן אפ' בשתיקה, שלא לגרום ברכה שאינה צריכה.

לגבי כיבוד אורחים חשובים שכל אחד יברך ויקבע, דעת שו"ע הרב (סי' רי"ג, ו'-ז'), שדי בברכה אחת ואין לגרום לברכה שאינה צריכה. טעמו משום שבין כולם נעשית מצוה אחת שלימה לאדם אחד שכולן מוטלות עליו, כגון הפרשת חלה מעיסותיו או קביעת מזוזות בפתחיו, אין רשאים לחלק אלא אחד יברך לכולם, שכיון שבעה"ב לא יצא יד"ח זו עד שיקבעו כולם. וכ"כ בשו"ת רב פעלים (יו"ד ח"ב סי' ב') שאחד מברך לכולם, והוב"ד בשו"ת יחוו"ד (ח"ב, ל"ב), וביאר כמ"ש בשו"ע הרב. וכ"כ בס' שולחן גבוה (רפ"ט סק"ד), וכ"כ בס' שובע שמחות שאם ממנה ת"ח גדול לקבוע את המזוזה הראשונה בפתח הראשי לדוג', כאשר קובע בשאר החדרים, יקבע בלי ברכה. ולכן כתבו בס' פתחי מזוזה (שם סק"ח), ובס' שערי המזוזה (פרק י"ז, יא) שראוי להמנע מכך שכל אחד יברך. ובשו"ת חיי הלוי (ח"א, צ"ד) כתב שהקובע מזוזות ורוצה לכבד כמה אנשים לקביעת מזוזה, צריכים לעמוד בעת הברכה ולכיון לצאת בה, אך אם יש איזה צורך לפי עיני המורה, יש להקל לחלק את המצוה, רק שיש לעשות איזה הפסק בין קביעת מזוזה לחברתה. יעו"ש. ויעו' בס' שכל טוב (רפ"ט סקמ"ח), שדן במש"כ הפוס' לגבי ברכות על מילה ושחיטה ובדיקת חמץ, שיש שכתבו שכמה אנשים העושים מצוה יחד רשאים כ"א לברך לעצמו ואין בזה ברכה שאינה צריכה. אך הוסיף שאם בעה"ב מברך מתחילה ומכיון על החדרים האחרים או אפ' אם בירך בסתמא, חלה הברכה על כל החדרים, ואם נתן לאחרים אסור להם לברך, דהוי ברכה לבטלה, ואף אם לא היו האחרים לידו בשעת ברכה, מ"מ אינם רשאים לברך בנפרד.

לגבי שליח הקובע מזוזה בשליחותו של בעה"ב, נחלקו הפוס' לגבי הנוסח. דעת הרמב"ם (ברכות א, י"ג) שיש לשנות מהנוסח הרגיל ולברך "על קביעת מזוזה", וכ"כ בכלבו (צ"ח), וכ"כ בגידולי הקדש סק"א בסופו, כי אין מצות הקביעה מוטלת עליו. וכ"כ בקונ' המזוזה, והביא דבריו במנח"י (ח"ו, קי"ב). אולם מדברי הרמ"א בשו"ע הל' מילה (יו"ד רס"ה, ב') משמע שאין לחלק בנוסח הברכה. וכ"כ רבים מהאחרונים, הקיצושו"ע (י"א, ז'), ערוה"ש (רפ"ט, ג'), בא"ח (כי תבא, ה'), הגר"ש ואזנר (קובץ מבית לוי ח"ג תשנ"ד), ועוד פוס'. בכל מקרה מובא בפוס' שיצא בדיעבד יד"ח גם אם בירך כשיטה השניה, ועי' עוד מש"כ באריכות בס' שערי מזוזה פרק י"ז, ה'. 

בברכה רבה,