לחץ מהקורונה וסיוטים בלילה

שלום וברכה לשואלת הנכבדת !
אנו נמצאים כעת בתקופה שאינה פשוטה, זמן שהקב"ה מראה לכלל האנושות את אזלת ידיו ואפיסות כוחו, כל הטכנולוגיה והמדע, אינם מועילים לנגיף קטן שאינו נראה אפילו בעין רגילה. מדינות רבות מושבתות ומסוגרות, ועדיין לא נמצא מזור לנגיף זה.

"בטחו בה' עדי עד, כי ביה ה' צור עולמים", כך זועק הנביא ישעיה (ישעיהו כ"ו ד') מנהמת לבו לעם ישראל: וביאר מרן החפץ חיים (שמירת הלשון פרק י'), שיש לבטוח בה' באופן תדיר, 'עדי עד', אף בתקופות של הסתר פנים, וז"ל: "ובאמת כאשר יתבונן האדם, צריך להתבושש ולהכלם, איך לא נבטח בה'. ואקדים מה שבארתי... דלשון 'עדי עד' בא להורות לנו שאף בזמננו שאנו רואין קצת הסתר פנים ואין ההנהגה גלויה כמו שהיתה מקדם בזמן הבית... אף על פי כן - יבטח בה'". ויתרה מכך כתב קדוש ה', המהר"ל מפראג (נתיב הבטחון פרק א' ע"פ הזוה"ק), שאף שאנו רואים שאין סיכוי והדברים נראים אבודים חלילה ע"פ סדר הטבע, אעפ"כ – 'בטחו בה' עדי עד', כיון שב'יה ה' צור עולמים', כל הטבע וכל העולמו נתונים לשליטתו המוחלטת.

בנים אנו למקום ברוך הוא, ואין אהבה כאהבתו אותנו, "אהבת עולם אהבתיך", וכל מאורע שקורה בעולם יש לו טעם עליון ומיוחד המכוון בצורה מדויקת שאין כדוגמתה, אף שלא ניתן להבחין מיד בשכלנו מה פשרה, ומה ה' שואל מעמנו. אנו עומדים כעת בימים מיוחדים בין פורים לפסח, בפסח יצאנו מעבדות לחירות, משם היה לנו מסע ארוך להתגבש כעם, באותו זמן העם הראשון שקפץ להלחם בנו במדבר היה עמלק האכזר, "אשר קרך בדרך" (דברים כ"ה י"ח), כוונתו היתה לקרר אותנו מאמונתו בצור העולמים בעוד שעם ישראל עדיין לא היה מוכן לכך, "עייף ויגע ולא ירא אלוקים".

גם בימי מרדכי ואסתר הגיע בן בנו של עמלק, המן, ומטרתו היתה להשמיד את ישראל, ולפני כן עם ישראל עבר שרשרת של אירועים קשים, המן הרשע נתגדל בבית המלך, אסתר נלקחה ממרדכי גדול הדור לבין הגויים, גזירות ואיומים ופחד גדול שנפל על כולם. כעת בהתבוננות לאחור אנו יכולים להבין איזה קומה רוחנית וגשמית זכינו. כל כוחו של עמלק (גימ' = ספק) הוא, לתת לאדם הרגשה כאילו יש איזו מציאות, מלבד הנהגת הבורא, וממילא שאנו מגלים את אחדות ה' בעולם, כל הספקות נעלמים (מעין זה במהר"ל אור חדש עמ' ר"ז).

חז"ל אמרו (תענית כט.): "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ופירש רש"י במקום: "ימי ניסים לישראל - פורים ופסח", וביאר החתם סופר (דרשות ח"א קסב:) שיש הבדל גדול בין הניסים, בעוד שבפסח יצאנו ממצרים ונקרע לפנינו הים שלא כדרך הטבע, אף שהיה בכך פרסום גדול, מכל מקום "אינו מפורסם השגחת ה' בתמידיות על כל פסיעה ופסיעה וכו'. מאידך בפורים לא נעשה שום שינוי בטבע, אך המתבונן לאחור מתחילת המגילה ועד סופה, יראה איך שהכל נעשה בהשגחה מופלאה בדרך הטבע, ולכן מרבים בפורים בשמחה יתרה, כיון שניכר בו יותר השגחת ה' עלינו, בכל פרט ופרט בסדר הטבעי של העולם.

חז"ל גילו לנו (מגילה טו:) ש"המלך" האמור במגילה, הכוונה ל"מלכו של עולם", ואין בכך רמז בעלמא, אלא כוונת חז"ל כפשוטו, שמלך מלכי המלכים עשה את כל הנכתב במגילה, ואחשוורוש רק עשה את הפעולות שנגזרו עליו מן שמיא, ממלכו של עולם (מהר"ל אור חדש בהקדמה).

והנה אם אנו מדברים על השגחה נפלאה בפעולות 'בני האדם' בעלי בחירה, מסתבר בפשיטות שכל שכו במציאות שאנו נפגשים כיום, מאורעות הבאים ללא מגע יד אדם, בדרך 'הטבע', דרך נגיף הקורונה, ולכן עלינו להתחזק באמונה ובטחון בחי העולמים, ולהבין שהוא מנהיג את העולם בצורה הטובה ביותר, וכל הנעשה בכל פרט ופרט ממקרי הטבע, הכל נעשה בהשגחתו הבלעדית. וכבר כתב מאורן ישראל הרמב"ן (סוף פרשת בא) דברים הנוקבים עד תהום: "שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם... הכל בגזרת עליון".

צריכים אנו להשליך את כל ה"משא" הכבד שיש לנו, מה שאנו לא מבינים, אל בורא עולם: "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" (תהילים נ"ה, כ"ג), ומי שבוטח בה' ומבין שאין לנו על מי להישען אלא עליו, מתקיים בו המשך הפסוק "לא יתן לעולם מוט לצדיק". הקב"ה משגיח עלינו יום יום שעה שעה, וצריכים אנו לבטוח בו שכל מה שהוא עושה זה לטובתנו המחולטת, צריך תמיד להתבונן על המאורעות בענוה ובחרדת קודש שהקב"ה מנהל את העולם בצורה הטובה ביותר, "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו – ולא פנה אל רהבים ושטי כזב" (שם מ' ה').

דרך ההנהגה בימים אלו, להתחזק באמונה כאמור, להרבות באהבת ישראל, להוסיף בתורה ומצוות, לכוון באמירת מאה ברכות בכל יום (שכך דוד עצר את המגיפה), להסיר דאגה ולהיות בשמחה, ועוד כהנה וכהנה (כמבואר בספר רפואה וחיים לגר"ח פלאג'י). כמובן שצריך להשתדל לקיים את ההוראות שאנו מקבלים ממשרד הבריאות ומהגורמים הממונים, ולשאת תפילה לה' יתברך שהמגיפה תיעצר. באופן זה אין מקום לחשוש כלל ולהכנס לחרדה, "חרדת אדם יתן מוקש - ובוטח בה' ישגב" (משלי כ"ט כ"ה), ולכן אדרבא אדם שלבו בטוח בה', צריך להיות בישוב הדעת בכך שה' שומר לנו (כמבואר באריכות בספר הנפלא חובות הלבבות).

אציין שהסתכלות מרובה על חדשות המספרות רעות, אינה דרך רצויה. מספיק להתעדכן מפעם לפעם מהן ההנחיות שאנו צריכים לקיים כדי שנשמור על עצמינו, ואת שאר העבודה להשאיר לבורא עולם, "אם ה' לא שמר עיר שוא שקד שומר" (תהילים קכ"ז א'). כל הבוטח בה', מובטח לו שלא יקרה לא דבר – "משמועה רעה לא ירא נכון ליבו בטוח בה'" (שם קי"ב ז').

בעניין החלום שציינת בשאלתך, אין כלל מה לחשוש, חלומות שוא ידברו! ובאשר לחלק בו אמרת ישתבח שמו לעד וצחקת וכו' אדרבא הדבר מורה על יראת שמיים ועל הודיה לה', שתזכי לשמחה ולשפע של ברכה בקרוב, ולכן שם נאמר בלשון תמיה: חלומות שוא ידברו? (יעויין ספר המידות ערך חלום). בכל אופן לא כדאי לעסוק בזה יתר על המידה, החששות והפחדים שלנו באים לעיתים לידי ביטוי בחלום, "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו" (ברכות נ"ה:), ולכן אין בכך כלום.

אנו מברכים אותך לאורך ימים ושנות חיים וברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.

שנזכה ב"ה שיתקיים בנו בימים אלו, אשר נאמר בהם (אסתר ט' כ"ב): "והחדש אשר נהפך להם מיגון שמחה", לראות עין בעין את ישועת ה' כהרף עין.

ברכת ה' עליכם,