להתפלל ערבית מוקדם או קודם לבדוק חמץ
שאלה:
שלום וברכה. יש לנו בית מדרש שמתפללים בו ערבית בשעה שמונה. רצינו לדעת האם בליל י"ד שבודקים את החמץ, להקדים את המנין לצאת הכוכבים ומיד לאחר מכן לבדוק?
תשובה:
שלום וברכה ! כיון שאין אתם רגילים להתפלל מיד בצאת הכוכבים, תעשו בדיקה בזמנה בתחילת הלילה שאז עיקר חובת הבדיקה. ותתפללו במניינים הקבועים בשעה יותר מאוחרת. ואין בכך בעיה של "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם" כיון שבכל השנה יש לכם מניין קבוע בשעה מאוחרת יותר. אם קשה לכם להתפלל בשעה מאוחרת יותר, יש להקדים את תפילת ערבית לצאת הכוכבים המקודמת ביותר (כ 13-18 דקות לאחר השקיעה), ולאחר מכן ללכת מיד לקיים בדיקת חמץ בבית.
מקורות:
צריך להקדים שזמן בדיקת חמץ הוא בתחילת הלילה, וכמו שכתב הב"י (תל"א) בשם רבנו ירוחם בשם הראב"ד, שכוונת המשנה "אור לי"ד בודקין", היינו סמוך לאור כלומר, סמוך לכניסת הלילה. והגר"א הביא לשונו לבאר מה שכתב השו"ע שזמן בדיקת חמץ "בתחילת ליל י"ד". ואם כן לפי זה אין צריך להקדים ערבית וק"ש משום תדיר ושאינו תדיר. וכן דעת הגר"א בסו"ס זה בפירוש דברי הרמ"א (סע' ב'), וכן כתב בשו"ע הרב (סע' ו', וקונט"א סק"א) לפי שזמן ק"ש ותפילה הוא כל הלילה, אך בדיקת חמץ זמנה לכתחילה הוא בתחילת הלילה דוקא, ואם לא בדק בתחילת הלילה עבר על תקנת חז"ל. ומעין זה למדו הב"ח והמג"א (סק"א וסק"ה) שזמן הבדיקה אינו בצאה"כ, אלא בבין השמשות שאז עדין אור. הוסיפו שלכן אין צריך להקדים ק"ש ומעריב לבדיקה, וכיון שהתחיל בבדיקה, אם אין חשש שישכח ק"ש או שיפסיד תפילה בציבור, אין צריך להפסיק. אולם האליה רבה וגיסו החק יעקב דחו דברי המג"א, וביארו בראב"ד שכוונתו לצאת הכוכבים כשעדיין יש אור, ולשיטתם כיון ששתי המצות נפגשות יחד, חוזרים לכלל "תדיר קודם". ואם נדקדק מה הכוונה לתחילת הלילה בצירוף עוד מקורות, נמצא ג' שיטות: א. דעת הגר"א- הכוונה לתחילת בין השמשות (גר"א בסי' תל"א, ותל"ג בסופו בשם הירושלמי, ומעשה רב אות קע"ח). ב. דעת המג"א- הכוונה לבין השמשות, סמוך לצאת הכוכבים (מג"א סק"א וסק"ה, וכן דעת הב"ח). ג. חק יעקב- הכוונה לצאת הכוכבים המוקדם, בשעה שיש עדיין אור, בערך- 18 דק' לאחר השקיעה (א"ר וח"י, וכן פסק המ"ב סק"א, אולם בשעה"צ הביא מחלוקת בין המג"א לחק יעקב, וסיים "ודעבד כמר עביד וכו", ולא הכריע). כאמור לעיל אף שהמג"א כתב שזמן הבדיקה לפני צא"כ, מ"מ כתב שהרגיל להתפלל ערבית בצאת הכוכבים, וכן ביכנ"ס שרגילים בכך, יתפללו תחילה ואח"כ יבדקו, וכן כתב המ"ב סק"ח, כיון ש"טורח לקבצן אח"כ", וגם אין לחוש שישכח לבדוק. וכתב דודי הגר"ד מייזלס שליט"א בספרו (כהלכות הפסח): "ורבים טועים בזה, שאף שבדרך כלל מתפללים מאוחר ואינם מדקדקים להתפלל בזמנו, כאן נוהגים להתפלל ורק אח"כ לילך לבדוק. והוא טעות, דהמג"א ומ"ב כתבו כן רק באותם המתפללים בזמנו. וכן לגבי ביהכ"נ כי טורח לקבצן אח"כ. וגם לח"י שסובר דשייך כאן תדיר קודם, זהו רק במי שתדיר נוהג כן, ופשוט". והמורם מכל האמור: א. אדם או הרגיל להתפלל תפילה מיד בצא"כ, והוא הדין לביכנ"ס שמדקדים להתפלל מיד בצא"כ, וכל שכן שמתפללים בקביעות לפני צא"כ כמנהג חלק מבני ספרד – עליהם להמשיך במנהגם, כיון שגם לשיטת המג"א, וגם לשיטת המ"ב, וכל שכן לשיטת החק יעקב – תפילת ערבית קודמת במקרה זה. ב. אדם שאינו רגיל להתפלל אלא זמן רב לאחר צא"כ, והוא הדין לבית כנסת - עליהם לבדוק בתחילת זמן הבדיקה, וכיון שזמן ערבית קבוע, אין חשש שישכח ממנו, וטוב שישים שומר שיזכיר לו לבדוק וכדומה. שנזכה לבער את כל החמץ מקרבנו! תבורכו מפי עליון,
בברכה רבה,
אודות המחבר
השתתף בבנית הארץ
כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.
לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.