אמירת קדיש על הורים ועל שאר קרובים

נפסק להלכה שבן אומר קדיש על הוריו י"ב חודש (לגבי החודש האחרון: מנהג אשכנז לחסר חודש שלם, ומנהג הספרדים לחסר שבוע). למעשה נהגו שגם על שאר קרובים דואגים שקרוב או אדם אחר (בשכר) יאמר עליהם קדיש כמו על אב ואם (וי"א ל' חודש במצבים מסויימים, ראה בהרחבות למטה*).

הרחבות:
לגבי קדיש על שאר קרובים שאינם הוריו: הרמ"א (יו"ד שע"ו,ג') כתב "ונמצא במדרשות לומר קדיש על אב ע" כ נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י"ב חודש...". כלומר עיקר תועלת הקדיש היא ע"י בני הנפטר. וכתב בילקו"י ל' לה-לז שמי שנפטר בנו או בתו מעיקר ההלכה אי"צ לומר קדיש "אבל אם מרגיש צורך לומר עליו קדיש ובפרט שבנו או בתו לא השאירו אחריהם בנים שיאמרו עליהם קדיש או שנפטרו צעירים לימים, יכול לומר עליהם קדיש במשך י"ב חודש כמו על אב ואם" וה"ה על האח אם האב אינו מקפיד, וה"ה על אשתו". בס' צרור החיים (ט"ז רסה,רעג) כתב שקרובי הנפטר שאינם בניו אומרים עליו קדיש במשך ל' יום, אך אם נפטר ללא בנים, קרוביו אומרים עליו קדיש במשך י"ב חודש למרות שמתאבלים רק ל' יום. ולגבי אמירה של קרוב אחר כאשר אין לו בנים וכד' מבואר בפוס' שיכולים לומר חתניו או נכדיו (אם אין קפידא מצד ההורים) ואם אין לו - יאמר אביו, ואם אין לו - יאמר אחיו או קרוב אחר, ואם אין לו - יכול לומר גם קרוב אחר, וראוי שאותו אחר יאמר בשכר דוקא (יעו' ב"י סו"ס ת"ג, גשה"ח ל' ח, ז. ילקו"י ל', יט, כב, ובס' מהעולם ועד עולם פרק יג. דיני אמירת קדיש).

בשורות טובות ישועות ונחמות.