אכילת קניידלך בפסח לאורח שמקפיד בשרויה

שאלה: 

 מועדים לשמחה לכבוד הרב. אנו מתארחים אצל חמי וחמותי. ורציתי לשאול האם אני יכול לאכול קניידלך, כיון שאני נוהג להחמיר בשרויה. אשתי לא רוצה שאהיה יוצא דופן ?

תשובה: 

 חגים וזמנים לששון ! כבודו יכול להקל בזה. כיון שהדבר יכול לפגוע בשלום בית, וודאי שלא על דעת זה קיבלת על עצמך. בנוסף כל קבלה טובה שקיבלת על עצמך יש להקל במקום צורך כדעת הפוסקים הסוברים שניתן לסמוך על ההתרת נדרים שעושים בראש השנה. כמו כן מובא שבביתו של החזון איש נהגו לעשות קניידלך כיון שמכניסים אותם למים רותחים ואין לחוש שאם היה איזה אבקת קמח שהיא תספיק להחמיץ. וכן מובא שהחתם סופר נהג להקל בקניידלך אף שיש מן הפוסקים שכתבו שהחמיר בשרויה. ואם כן ניתן להקל גם בלא מה שכתבנו בתחילה.

מקורות: 

 מה שכתבנו בתחילה, מעין זה אמר לי הגר"ע אויערבך שליט"א בשם אביו. וגבי חומרת שרויה, מנהג זה קדום ויש לו טעם מחשש חימוץ לאבק שאולי נשאר מהקמח בצורה כזה או אחרת, ואף שמדובר בחומרה גדולה וכמו כן כיום יש פחות חשש לכך מחמת המכשירים החדישים שמשתמשים בהם, מכל מקום ודאי שאין ללגלל עליו, יעויין במ"ב (סק"ד) שהביא שיש מחמירים והוסיף לעיין בשע"ת שמעיקר הדין אין לחוש לכך. ובשו"ע הרב (תשובות, ו') כתב שהמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. עם זאת בעניין שאלתנו, יש כמה צדדים להקל כאמור לעיל, כמו כן ראה מנהגי חתם סופר (פ"י, כ"ה) שהיה אוכל קניידלך בפסח, אף שבשו"ת חתם סופר (יו"ד, רכ"ב) כתב שמצוה ופרישות שלא לאכול מצה שרויה בפסח. ומשמע שהחמיר בשרויה. ואולי ניתן ליישב שסבר שעצם הנתינה המיידית במים רותחים הוי כמעין חליטה שבזה הקילו. וכמו שמובא באורחות רבינו (ב', נ"ב) שכן נהגו בבית החזון איש, אולם שם עשו את הקניידלך רק עם ביצים. אך נראה בפשטות שניתן להתיר גם עם הוסיפו מים, ובצירוף דברי השערי תשובה (ת"ס סק"א) שגם המחמירים יכולים להקל אם נותנים את המצה מיד בפה, ואם כן הוא הדין בנידון שלנו שבדרך כלל נותנים את הקניידלך במים רותחים, ואין זמן להחמיץ. ואח"כ ראיתי בתשובות והנהגות (ח"ג קמ"ה) שיישב החת"ס כמו שכתבנו, שבחליטה בכלי ראשון הוא לא חשש. והוסיף ליישב שאין כל סתירה שאכן דעתו שחומרת שרויה חשובה ומחייבת התרה, אך במצות עונג יום טוב הוא החמיר יותר. בברכת חג שמח,

בברכה רבה,