בתרומת הדשן (סימן קכ"ט) פסק שמותר להשתמש בדיו שעשוי משיכר שעורים בפסח, ולא חוששים שמא יכניס הסופר את הקולמוס לפיו ויבלע מעט מן הדיו. וכך נפסק בשו"ע (תמ"ב, י'), וביאר המ"ב (שם סקמ"ה ע"פ המג"א) שאף שחמץ שנפסל מאכילת כלב אסור באכילה כיון שהוא החשיב את המוצר לאכול, מכל מקום זה "דוקא כשאכלו בכונה ומשום דהוא אחשבה, מה שאין כן בזה שהוא שלא בכונה אין קפידא". ומתוך דברי המ"ב משמע שמותר לשים את הקולמוס שיש בו דיו עם חמץ פגום בתוך הפה, כיון שאין כוונתו לאכול את הדיו. ולפי זה יש להתיר מעיקר הדין שימוש במשחת שיניים, מי פה, שפתון וכדומה, שהחמץ שבהם נפסל מאכילת כלב, כיון שאין האדם משתמש בהם כדי לאכול אותם אלא כדי לשטוף את פיו (חוט שני פסח פ"ז סק"ג, שו"ת אור לציון ח"ג פ"ח, ו'), אולם יש שכתבו שאף שהדבר מותר מעיקר הדין, מכל מקום יש להחמיר מצד חומרתו של חג הפסח, ולקנות עם הכשר.
בברכה רבה,
השתתף בבנית הארץ
כדי לממש את החזון שלנו ולבנות רבני קהילה שהם מנהיגים קהילתיים, כדי להצליח ולגבש קהילות ברחבי הארץ ולבנות אותן כמוקד של זהות יהודית שיודע לשלב אנשים מכל הסוגים, אנו זקוקים לעזרתכם. אנא תרמו לנו כדי שנוכל לבנות גשר ולחבר קהילות נוספות.
לתרומתך תהיה השפעה ישירה ומיידית על הצלחתנו.